כתבו לנו
פייסבוק
תרומה לרשב"י

השתלשלות הקבלה

ראשית הקבלה

ספר הזוהר הוא החיבור המרכזי של תורת הסוד. הספר מכיל בתוכו את הגילויים הנשגבים אותם זכה רשב"י ללמד לתלמידיו. על פי המתואר בספר הזוהר בעת שהיה מלמד רשב"י את תלמידיו את סודות הזוהר הייתה חומת אש גדולה מקיפה את רשב"י ותלמידיו וכל מי שלא היה ראוי לגילויים הנשגבים לא היה יכול להיכנס והיה נאלץ לשמוע את סודות התורה מחוץ לחדר. כל בוקר היה מגיע  אליהו הנביא לבית המדרש של רשב"י והיה רשב"י אומר לו שיבקש מהקב"ה את הסכמתו לגלות את הסודות הגדולים של תורת הסוד והיה אליהו מקבל את הסכמת הקב"ה ומגלה לרשב"י ותלמידיו סודות גדולים. חלק מסודות הזוהר לימד רשב"י במערה המכונה מערת האידרא. במערה גילה רשב"י לתלמידיו סודות נעלמים ופירושים נפלאים שנטמנו בפסוקי התורה. בעת ששהו במערה הייתה אש גדולה אופפת אותם והיו מרגישים התלמידים כי הגילויים שרשב"י מלמדם הם סודות שלא שמעתם אוזן מעולם. עד לרגעי חייו האחרונים היה רשב"י מלמד סודות הקבלה לתלמידיו בדרשות נשגבות על פסוקי התורה, עד שירדה אש גדולה מן השמים ורשב"י נסתלק לבית עולמו.

 

 

עיקרי משנתו של ספר הזוהר

תוכן ספר הזוהר  ערוך לפי פרשיות השבוע. במהלך הספר מסביר הרשב"י את סוד הספירות ואת המהות שלהן והאופן שבו הן פועלות ומתגלות בעולם בדרך שתביא את האדם להכיר את רזי התורה והתפשטות האלוקות בבריאה כולה. הרעיון המרכזי של הזוהר ביחס לתפקידו של האדם הוא: שהאדם הוא חלק אלו-ה ממעל והוא שותף מלא במעשה בראשית על ידי לימוד התורה ושמירת המצוות. לימוד התורה והמצוות מעורר כביכול את האלוקות. האדם בהתנהלותו בעולם יש לו השפעה על פתיחה או סגירה חלילה של השפע האלוקי. סגירה של השפע או שיבוש שלו הם הסטרא אחרא הפוגם במציאות הבריאה ומופעל באמצעות האדם. בתוך בני האדם ישנם מדרגות שונות בקרבה לשכינה הקדושה. האבות הקדושים נמצאים ברמת הקרבה הגבוהה ביותר והם המרכבה לשכינה.

 

ספרי יסוד נוספים בקבלה: ספר היצירה וספר הבהיר

לצד ספר הזוהר ישנם שני ספרי יסוד קבליים שגם הם מתקופת התנאים והיו יודעים במשך התקופה שקדמה לגילוי של ספר הזוהר והשפיעו על גדולי ישראל ועל חבורות מקובלים בתקופה שקדמה לגילוי הזוהר וגם לאחריו. השניים הם ספר היצירה וספר הבהיר.

ספר היצירה – כשמו כן הוא מתאר את היצירה של בריאת העולם. יש מסורות שונות לגבי זהותו של מחבר הספר. יש הסבורים כי את הספר כתב אברהם אבינו ע"ה ויש שייחסו אותו לאדם הראשון. לפי מסורת אחרת רבי עקיבא רבו של רשב"י הוא שחיבר אותו. לדעת רבי סעדיה גאון סודות הספר נמסרו בע"פ מאברהם אבינו לדורות הבאים עד שהועלה על הכתב לאחר חורבן בית שני.

ספר הבהיר – עוסק בגילוי האלוהות ובביאור עשר ספירות. על פי המסורת את הספר כתב רבי נחוניה בן הקנה, ששמו מוזכר בספרי קבלה רבים כמו ספרות ההיכלות והמרכבה.

המשותף לשני הספרים הללו שהם בצורה של רמזים שמקשים על הקורא מבחוץ להבין את תוכנם. לאורך הדורות נכתבו להם פירושים רבים כמו פירושו של רבי סעדיה גאון לספר היצירה ואחרים כמו חבורות הסוד של תלמידי הרמב"ן ובדורות האחרונים גם הגר"א. חיבורים אלו פתחו את השער לסודות הגדולים הגנוזים בספרים הקדושים הללו.

 

 

השתלשלות הקבלה בעקבות ספר הזוהר

ספר הזוהר הפך לספר היסוד של תורת הקבלה. קדושתו הפכה אותו לדרך המרכזית של הפצת תורת הקבלה בעולם בפרט אחרי גילויי הספר על ידי רבי משה די ליאון במאה ה-13. מאז הגילוי ועד עצם היום הזה כל לומדי הקבלה הוגים בספר הזוהר הקדוש.

ספר הזוהר חרג זה מכבר מגבולות לומדי הקבלה והפך לנחלת הכלל בעם ישראל. חרף המחלוקות סביב ספר הזוהר ודבריהם של גדולי ישראל שונים בנוגע לקדושתו הכוללת של כל ספר הזוהר ומקורותיו של הכתובים בו, רוב שלומי אמוני ישראל קיבלו את הדעה שמחבר ספר הזוהר הוא רשב"י. במקורות שונים הובא פסקו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א שפסק שמי שאינו מאמין בקדמות הזוהר לא מצטרף למניין. מפי מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זיע"א הביאו שמותר לצרפם למניין. כך או כך ברור דעת רוב מניין ובניין של כל גדולי ישראל היא לייחס את ספר הזוהר לרשב"י וחבורתו.

 

תורת הקבלה בהשפעת הזוהר

ספרי הקבלה בדורות לאחר שנתגלה ספר הזוהר עסקו רבות בפירוש דברי הזוהר ובביאור והרחבת עיקרי תורתו של הזוהר. תורת הקבלה הייתה נפוצה בחוגים שונים כמו תלמידי הרמב"ן בספרד שהם כאמור לעיל לא ידעו על ספר הזוהר, באשכנז פעלו גם קבוצות מקובלים בתקופה שקדמה לגילוי הזוהר וכן באיטליה בתקופה שלאחר גילוי הזוהר.

 

 

מהפכת הקבלה של צפת

העיסוק בספר הזוהר הגיע לשיא במקום קרוב מאוד להתגלות של רשב"י, בעיר צפת במאה-16. בשעה שרבי יוסף קארו עבד על השלמת החיבור הגדול ביותר של תורת הנגלה השולחן ערוך, גדולי המקובלים בעיר לימודו ופרסמו את סודות הקבלה ופירושי הזוהר. את תחילתה של התקופה מסמל רבי משה קורדברו שבחיבורו  'פרדס רימונים' פירש את יסודות קבלת הזוהר. את ההשפעה האדירה על עולם הקבלה הביא עמו ממצרים האר"י הקדוש רבי יצחק לוריא שהתגורר בעיר שנתיים בלבד עד לפטירתו מן המגיפה בגיל צעיר ביותר 38. בשנתיים אלו הפיץ האר"י את סודות הקבלה אותם קיבל מאליהו הנביא ובהם פירושים רבים ליסודות הקבלה של ספר הזוהר. את תורתו של האר"י הפיץ לעולם תלמידו הגדול רבי חיים ויטאל.

מני אז הלכה הקבלה ותפסה מקום מרכזי ביסודות המחשבה של העם היהודי והשפיעה באופן משמעותי על דרכי החשיבה של שומרי המצוות. הקבלה מצאה את מקומה במנהגים רבים ואפילו באופן קיום המצוות. על כוח ההשפעה של הקבלה והחדירה שלה לתוך עולם ההלכה ניתן ללמוד מהדיון שהתפתח מאוחר יותר על מקרים שבהם יש סתירה בין קבלה להלכה. במקרים אלו פסק השולחן ערוך הרב שיש ללכת אחרי ההלכה. אולם במקרים שבהם ישנו ויכוח בין פוסקי ההלכה לקבלה יש משקל ביכולת להטות את הכף לטובת פסיקה שעולה בקנה אחד עם הקבלה.

 

 

הסתרת הקבלה

המשנה במסכת חגיגה קובעת שאין מלמדים מעשה בראשית בשניים ולא מעשה מרכבה ביחיד, אלא א"כ התלמיד הוא חכם ומבין מדעתו. זה המקום הראשון שבו אנחנו מוצאים תנאי מקדים ללימוד תורה שהוא תנאי ללימוד תורת הסוד.

אחד מגדולי המקובלים הרמב"ן כתב בהקדמה לפירושו לתורה שהוא אוסר בברית נאמנה לגלות את סתרי התורה לסתם בני אדם. 'זולתי מפי מקובל חכם לאוזן מקבל ומבין'

בהמשך הדורות נחלקו הפוסקים לגבי הגיל שבו מותר ללמוד קבלה: השפתי כהן (אחד הפירושים הגדולים על השולחן ערוך) כתב שיש שאמרו שלא ללמוד קבלה לפני גיל 40. לעומתו אחרים ובהם הגאון מווילנא סברו שאין מגבלה של גיל על לימוד קבלה.

בתקופת האר"י הקבלה נפוצה בעולם, אולם כעבור מספר שנים בעקבות המשבר הנורא שפרץ לאחר פרשת משיחיות השקר של שבתי צבי שלמד את תורת הקבלה, ביקשו גדולי התורה למנוע את הפצת הקבלה על מנת שלא תגיע לידיהם של אנשים שאינם יראים ושלמים.

בשל החשש מלימוד הקבלה גדולי ישראל שעסקו בקבלה כמו הרמח"ל נרדפו על ידי מי שחשדו בהם שהם מפיצים את תורת הקבלה באופן שאינו מותאם ומלמדים תלמידים שאינם ראויים ללמוד את תורת הקבלה.

כיום לימוד הקבלה נפוץ בקרב חוגים שונים בעם ישראל. בחלק מהם ישנה הקפדה על גיל הלומד ועל הכשרה מוקדמת. אולם בחלק מהחוגים כמו בחסידות ואחרים לימוד הקבלה הוא חלק בלתי נפרד מלימוד החסידות.

 

מהותה של  הקבלה

הקבלה כאמור שורשיה בספר הזוהר והמשכה בקרב בעלי הנסתר, עד לפרסומה בעולם על ידי האר"י הקדוש ובהמשך על ידי תנועת החסידות שהפיצה את תורת הקבלה בעולם ואף עיבדה את הרעיונות הקבליים לעולם שלם של מחשבה ומעשה. כיום תורת הקבלה נפוצה בעולם כולו ואף דמויות שונות שאינם יהודיות עוסקות בסודות הקבלה ומקבלות השראה לעשיית טוב באמצעות לימוד בספר הזוהר.

תורת הקבלה היא תורת הסוד שעברה במסורת בעל פה וחלקה בכתובים כמו הזוהר הקדוש וספרי תלמידי האר"י וכדומה, מדור לדור בקרב חכמי וגדולי ישראל. שורשי הקבלה עוסקים רבות בביאור מהות ההתגלות האלוהית, תהליך הבריאה שבמרכזה ניצב האדם ובנקודת המרכז-עם ישראל שנבחר על ידי הקב"ה למלא את התפקיד של עם סגולה. באמצעות הבנה נכונה של ההתגלות האלוהית ובריאת העולם עם ישראל מקבל את הכלים הנכונים לעבודת השם בעולם.  

הסוד הראשון אותו מבקשת הקבלה לפצח הוא סוד הבריאה. במילים הפותחות את ספר בראשית גנוזים הרעיונות העמוקים ביותר של תורת הקבלה. בפסוק בראשית ברא אלוהים. הקריאה מעלה את השאלה מהו אלוהים ומה היה תהליך הבריאה. סוד האלוהות נקרא בפי חכמי הסוד ומוזכר גם בתלמוד בשם 'מעשה מרכבה' וסוד הבריאה הוא 'מעשה בראשית'. ועל זה כתבה המשנה במסכת חגיגה: אין דורשים… ולא במעשה בראשית בשניים ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.

 

 

המדרגות השונות של הגילוי האלוהי

סוד מעשה המרכבה בנוי על הגילויים השונים של האלוהות בבריאת העולם ובהתגלות שלו לבני האדם. בספר בראשית אנו מצויים התייחסויות שונות לאלוהות. יש אמירה כמו ויאמר אלוהים נעשה אדם וכו' ויש תיאור של גן עדן שבו מתואר 'קול ד' אלוהים מהלך בתוך הגן. השימוש בשפה אנושית מסמל על פי הקבלה אופני גילוי שונים שהתרחשו באותם אירועים והיוו את הטריגר שלהם. דיבור הוא סוג של גילוי שבו יש שיח בין אדם לאדם והגילוי הוא גילוי חזק יותר. לעומת זאת קול הוא משהו שאדם שומע אבל אין שיח בינו לבין משמיע הקול כך שרמת הגילוי נמוכה יותר.

אצל האבות הקדושים ומשה רבינו ע"ה אנחנו מוצאים סוגים שונים של גילויים. הקב"ה בגילוי שלו למשה אומר לו שהוא לא התגלה לאבות הקדושים בשמו כלומר השם שמבטא את המהות העמוקה. מה שמלמד אותנו על פי הקבלה שהגילוי האלוהי לאבות היה חיצוני יותר ואילו אצל משה היה גילוי פנימי עמוק יותר.

 

רגע הגילוי ההיסטורי של מתן תורה ונשגבות הגילוי האלוהי שלו זכה משה רבינו

רגע הגילוי הגדול ביותר היה במתן תורה שהאל נגלה במלוא תפארתו לעם ישראל. כמו שכתוב בספר שמות: וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. על פי הקבלה הקולות מסמלים את ההתגלות והאש של הלפידים היא סוג של גילוי נוסף. זקני ישראל זכו להשגה גבוהה יותר אם כי השגה סטטית כמו שנאמר בפסוק: 'ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר'. למרות שזכו לגילוי עמוק יותר הם לא הפנימו את עומק המשמעות שלו כמו שנאמר בהמשך הפסוק שלמרות הגילוי הם אכלו ושתו. משה רבינו ביקש מהקב"ה להשיג את הגילוי הגבוה ביותר והוא כבוד ד' כמו שנאמר 'הראני נא את כבודך' גילוי שהוא גם אקטיבי וגם מציין את נקודת השיא שהיא הכבוד. אולם הקב"ה השיב לו בשלילה ואמר לו כי פניו לא יראו, כלומר לא ניתן לבשר ודם היכולת להשיג את עומק הגילוי הטמון בפנים. היכולת היא רק לתפוס את החלק האחורי שהוא בבואה של הדבר עצמו שהוא מה שהדבר מותיר אחריו השובל שאחרי האור. זו נקודת השיא שבן תמותה יכול להגיע אליה ומשה רבינו היה היחיד בעולם שזכה לתפוס את הגילוי האלוהי הנשגב והנהדר ביותר שחווה ויחווה אי פעם בן אנוש.

 

מעשה בראשית

מעשה בראשית הוא התיאור של ראשית הבריאה על פי תורת הסוד, המתארת את האופן שבו ברא הא-ל את העולם. ספר היצירה וספרי קבלה אחרים מפרשים את הפסוקים בספר בראשית המתארים את הליך הבריאה. בתיאור בספר בראשית אנחנו מוצאים תיאור מצומצם יחסית של תהליך הבריאה וכן שימוש במושגים גשמיים כמו ויאמר וכו'. הנקודה הראשונה שמרמזת על סוד גדול הטמון בבריאה נמצאת בפסוק ביום הראשון של הבריאה שבו כתוב 'ויאמר אלוהים יהי אור'. השאלה מאליה ניצבת איזה אור נברא ביום הראשון? הלא בריאתם של המאורות התרחשה רק ביום הרביעי. מכאן למדו בעלי הסוד כי אין המדובר באור פיזי, אלא באור רוחני שהתגלה. האור הוא האור שממנו השתלשלה הבריאה כולה. מן האור הזה הושפע השפע לכל הבריאה כולה שאת פרטיה וענייניה מפרטת התורה בימים שאח"כ בפסוקים שמפרטים את הימים השונים של הבריאה שמסתיימים בבריאת האדם ובשבת קודש.

 

מעשה מרכבה

הנביא המתאר את העולם כמרכבה הוא הנביא יחזקאל. בחזון אשר ראה על נהר כבר שמונה שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון: וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה:

וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם: חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן: וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה. . וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם. . וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

בחזון אנחנו מבחינים באופני המרכבה והגלגלי. לאחר מכן אנחנו מבחינם בחיות ובכרובים ומעליהם דמותו של הא-ל. האופנים מסמלים את העולם שלנו עולם הבריאה. ומעליהם החיות מסמלות את הכוחות האלוהים שהם מניעם את האופנים כלומר משפיעים על קיום הבריאה. ומעליהם דמותו של הא-ל שהיא בצורת אדם כמו שכתוב בספר בראשית שהאדם נברא בצלם אלוהים. באופן הגילוי אנו מצויים שיחזקאל מתאר את החלק העליון של האלוהות כחסום מפני השגתו. 'בית לה סביב'. לעומת החלק התחתון של האלוהות. שהוא כבוד ה' שהוא כמראה אש ונוגה סביב לו. שהנוגה היא ההתפשטות של האלוהות בבריאה.

 

 

התורה והמצוות הם הצינור לגילוי האלוהות בעולם

על פי הקבלה עם ישראל קיבל את התפקיד של גילוי רצון האלוהים בעולם. את הגילוי של האלוהות ניתן לעשות באמצעות לימוד תורה לשמה. לימוד שבו הלומד מתקשר עם רצון האלוהי ועם מקורה של החכמה האלוהית שיסודה בספירות העליונות. כמו כן האדם יכול להשפיע את השפע האלוהי על העולם באמצעות עשיית רצונו של האלוהים היינו קיום המצוות. באמצעות המצוות האדם פותח את שערי השפע האלוהי ומגלה את האלוהות בעולם הבריאה. זה לעומת זה עשה אלוהים, אם אדם עובר עבירות חלילה הוא חוסם ומעכב את השפע האלוהי מלבוא לעולם. הקבלה מלמדת אותנו כי בידיו של האדם נתונה אחריות כבידה מאוד. אם יקיים את המצוות ישפיע על עצמו ועל העולם כולו שפע של אור רוחני. אם חלילה יעשה היפך רצונו של אלוהים יחסום את השפע הטוב והסיטרא אחרא ישלוט בעולם. 

 

עשר הספירות

על פי תורת הקבלה סוד האלוהות והבריאה נמצא בעשר ספירות. המיוסדות על הפסוק "חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה" שמעל השבע ספירות יש את הספירות העליונות ומתחתיהן כאמור השבע שהם יסוד הבריאה. הספירות העליונות מסמלות את עצמותו של הא-ל והם כתר. חכמה. בינה. ספירות אלו רחוקות מהשגת בן אנוש שאינו יכול להשיג את מהותן. מן הבינה השתלשלו שבע הספירות התחתונות שהם האופן שבו ברא הא-ל את העולם ודרכן הוא פועל בעולם ובאמצעותן הוא מתגלה בהנהגתו את העולם. והם נקראות שבע הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.  כמו הבינה שמשמשת נקודת מעבר משלושת הספירות העליונות כך היא המלכות המשמשת כהעברה של כל השפע הרוחני שהיא שואבת מן הספירות שמעליה ומעבירה אותן אל העולם הגשמי. ספירה זו נקראת גם 'כבוד ד' ובמקומות אחרים כונתה 'השכל הפועל' או כינוי נפוץ יותר 'השכינה' הכוח שבאמצעותו הא-ל שולט בבריאה.

 

 

פירוט על עשר הספירות 

ספירת כתר

הכתר מכונה גם ספירת ה'אין'. ספירה זו מייצגת את האלוהות שטרם הבריאה. הכתר מסמל את העבודה שקודם הבריאה לא היה דבר זולתי כתרו של הקב"ה. ספירת הכתר מזוהה עם הרצון. הרצון הראשוני הבוסרי והמעורפל שאין לו הכוונה או מטרה או תכלית. הוא הרצון בנקודתו הטהורה.

 

ספירת החכמה

החכמה מושפעת מן הכתר או יותר נכון נאצלת ממנו. לאחר הרצון הראשוני והמפושט החכמה הופכת את הרצון למשהו מוגדר ותכליתי יותר. במקומות מסוימים מצאנו שהמשילו את החכמה לזרע המכיל את הנביטה ואת התכנית העתידית של הפרי שיגדל ויצמח ממנו. למרות שהרצון הופך למוגדר יותר בחכמה הוא עדיין נסתר מן העין כמו המשל של הזרע המסתיר בתוכו את הנביטה והפריחה שעתידים לצאת ממנו. מלבד זאת כמו הזרע גם הכוח הטמון בחכמה זקוק לסיוע של אמצעים נוספים על מנת שהכוח הטמון יצא מן הכוח אל הפועל או למצער שלא יאבד.

 

ספירת הבינה

הבינה היא כבר שלב הגילוי. השלב שבו החכמה הופכת למשהו גלוי. הבינה תפקידה לקחת את הכוח של החכמה שהוא כוח כללי ולפרט אותו לפרטים. היכולת לפרק את החכמה הגדולה לפרטים ולפתח אותם מאפשרת את היצירה של העולם. בבינה טמון כוח נוסף והיא היכולת להכיל את הניגודים שמהם מורכב העולם הטוב והרע. בספרות הקבלה המשילו את הבינה לרחם. היא קולטת את הזרע של החכמה ומתחילה לצור לו צורה עד שמופיעה צורה שלמה שיש לה אפשרות להשפיע על העולם בצורת שבע הספירות התחתונות שהם היסוד של העולם כולו.

 

ספירת דעת

ספירת הדעת היא הספירה הראשונה בשבע הספירות התחתונות. היא מתווכת ומחברת בין הבינה שהיא הספירה השלישית בספירות העליונות לספירות שבאות תחתיה בספירות התחתונות. הדעת היא מלשון וידע אדם את חווה אשתו. דעת של יחסים וחיבור. הדעת היא המחבר את החלק התחתון שזו בעצם הבריאה עם הספירות העליונות המסמלות את האלוהות. ספירת הדעת משמשת בהקשרים שונים בספרות הקבלה כביטוי לקשר בין אלוהים לאדם.

 

ספירת החסד

החסד היא ספירת השפע והרצון של האלוהים להיטיב עם ברואיו. השפע של ספירת החסד הוא בלתי מוגבל. השפע שאינו מתחשב בצרכיו של המקבל ביכולת ההכלה שלו, חסד ללא גבול כמו והריקותי לכם ברכה עד בלי. עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. השפע של החסד והנתינה מותרים את האדם תלותי בחסד שהוא מקבל ואינם מאפשרים לו להתמודד כראוי עם האתגר והתפקיד שלו בעולם התיקון.

 

ספירת גבורה

בהשלמה על דרך הניגוד ספירת הגבורה משמשת ככוח מצמצם לשפע של החסד. הגבורה שהיא מידת הדין בוחנת את ההטבה בפרספקטיבה של מגיע או לא מגיע. הגבורה מצמצת למינימום את השפע שמגיע לאדם והיא לעומתית לחסד שמבקשת להשפיע בלי גבול. מצד אחד העובדה שהיא מנוגדת לחסד מגבילה את השפע אבל מן העבר השני מצמצת את האור והשפע של החסד.

 

ספירת התפארת

על מנת לתווך בין הניגודים של חסד ששואף להשפעה אין סופית של טוב לגבורה שמנסה לצמצם את ההטבה, נוצרה ספירת התפארת. ספירה ממזגת בתוכה את החסד ואת הגבורה ומהווה מעין נקודת מיצוע בין השניים. ספירה זו מייצגת את ההרמוניה והשלמות האנושית. לנוכח הייצוג הנכון של הספירה היא מכונה גם 'אמת' ו'רחמים'.

 

ספירת נצח

ספירה זו מסמלת את האופן שבו השפע יורד מלמעלה למטרה במטרה להעלות את המציאות ולקרב אותה אל שורשה הרוחני. הנצח מסמל גם את האופק אליו מביט האדם ואת היכולת שלו להשפיע ולתקן את המציאות באמצעות הצבת מטרות בעלי משמעות נצחית.

 

ספירת הוד

הוד כשמה כן היא. ספירה המסמלת את היופי וההדר את הסדר של העולם. את המראה הסוחט מהתבונן תחושה של התפעלות. שהשפע מגיע אל ספירת ההוד הוא כבר עבר את התגוששות הגדולה של הגבורה והחסד שמוצעו על ידי התפארת וקיבלו את החזון הנצחי של הנצח. תמונה של הוד והדר המביאים לידי יראת הרוממות.

 

ספירת היסוד

הספירה שמתחילה את נקודת החיבור לעולם הבריאה, שמסתיימת בספירה הבאה אחריה ספירת המלכות. לאחר תהליך השתלשלות ארוך הנמשך מן המקור העליון עד לנקודה התחתונה של הבריאה. ספירה שהיא היסוד המקשר בין האידיאה האלוהית לבין ההתגשמות בפועל.

 

ספירת מלכות

מלכות היא הספירה שמקבלת את השפע שעבר דרך כל ששת הספירות שמעלה וקיבל את צורתו הסופית ביסוד, אל עולם הגשם עולם הבריאה. ספירת המלכות משמשת כצינור להעברה של השפע ואין לה נגיעה בו. על פי הקבלה המלכות היא הדרך של האדם להמשיך את השפע האלוקי על הבריאה כולה, שפע אלוקי שעבר את המסלול הארוך של כל עשר הספירות עד שהתגשם בעולם הבריאה שבו אנו חיים.

רוצים לדעת עוד על עשר הספירות? לחצו כאן והירשמו לקורס הקבלה של אור הרשב"י

 

לימוד הקבלה בדורינו בישיבת המקובלים 'אור הרשב"י' 

זכה עם ישראל שבין הרי הגליל, המקום שבו היה רבי שמעון בר יוחאי יושב ומלמד את תלמידיו את תורת הסוד-תורת הזוהר הקדוש. תורת הקבלה שבה והתגלתה מאות בשנים אחר כך, על ידי האר"י הקדוש, שגילה לתלמידיו סודות נשגבים, בסמיכות לציון הרשב"י במירון. יושבים המקובלים הקדושים שבישיבת 'אור הרשב"י' וממשיכים בקדושה את מסורת הלימוד של תורת הזוהר ותורת הסוד, במקום שבו גילה רשב"י וגילו האר"י ותלמידיו, את רזי הקבלה ותורת הזוהר הקדוש, כשמקובליהישיבה מפיצים תורתו של הרשב"י בעולם כולו ומאירים את העולם בתורתו וקדושתו של רשב"י הקדוש ומחוללים ניסים גלויים בתיקוני הקודש כפי שנמסרו מדור לדור מרב לתלמיד מאז רשב"י הקדוש ועד תקופתנו אנו.

 

אנחנו כאן כדי לעזור לכם

זקוקים לייעוץ? מתקשים בקבלת החלטה גורלית? תפילות בעת צרה, הדלקת נרות, סגולות וברכות לכל תחומי החיים

חייגו:

1700-55-80-80

פדיון כפרות' עושים לרשב"י הקדוש