"וכבוד גדול עשו לו במותו"
הגמרא מספרת שעשו למלך חזקיהו כבוד גדול, ומה הכבוד? אומרת הגמרא שהושיבו ישיבה על קברו, שלמדו לעילוי נשמתו. וכך גם מספר לנו רש"י שמזמן האמוראים נהוג בעם ישראל ללמוד תורה ביום השנה לפטירה.
הזוהר הקדוש אומר, שיום השנה הוא זמן שבו הנשמה עולה ממעלה למעלה, ממדרגה למדרגה, מהיכל קודש אחד להיכל קודש שני נעלה יותר, והדרך לעלות ולהתקדם בזמן שהנשמה כבר בעולם העליון זה על ידי הזכויות שאנחנו נותנים לה כאן בעולם הזה.
לכן ביום השנה, מתאספים כל המשפחה, ללמוד יחד, להגיד קדיש, לברך ברכות הנהנין ולענות אמן, להדליק נרות וללמוד משניות וזוהר, וברור שאין מקום יותר טוב לעשות את זה מאשר אצל רשב"י במירון
הזוהר מספר לנו שרבי עקיבא ראה אדם שנידון בייסורים קשים לסחוב עצים ולהישרף בהם כל יום, עד שרבי עקיבא לקח את בנו ולימד אותו תורה, והבן אמר קדיש על אביו ובזכות זה הוציאו את הנפטר מהגיהנום והביאו אותו לחיי העולם הבא,
הקדיש
הקדיש שאומרים על הנפטר בשנת האבל, ואחר כך כל שנה ביום הפטירה יש לו סגולות וכוחות לעשות נחת רוח ועונג לנשמה של הנפטר ובמיוחד כשעושים את זה במקום קדוש אצל רבי שמעון בר יוחאי. המשניות שילמדו לזכות הנפטר, הברכות ועניית 'אמן', ומעל כולם הקדיש והכוחות שיש בו, יעלו את הנשמה לעולמות עליונים ויגרמו לה נחת רוח שאין לנו אפשרות לשער.
הסעודה
יום השנה זה זמן שהנשמה מקבלת אפשרות לרדת מהמקום שלה בגן עדן ולראות מה קורה בעולם הזה, ואין דבר שיותר ישמח את הנשמה מלראות שכל המשפחה יושבים יחד באחדות ליד שולחנות ומסבים יחד בסעודה של מצווה, סעודה של קדושה ושל קירוב לבבות, כשכולם יחד סועדים ומברכים יחד את הברכות.
אם גם אתם רוצים לעשות נחת רוח ועילוי נשמה ליקירכם המנוח, כאן בבית הרשב"י, סמוך לציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי, זהו המקום הנכון לקיים את האזכרה, ולעלות את נשמתו של היקר לכם יחד עם נשמותיהם של קדושי עליון הטמונים כאן.