כתבו לנו
פייסבוק
תרומה לרשב"י

מכון אוצר הקבלה

כתבי יד קבליים נדירים והיסטוריים שכמעט נאבדו מהעולם, קמיעות וסגולות עתיקות בסודות המקובלים בשרשרת הדורות.

במכון 'אוצר הקבלה' עוסקים בהוצאה לאור ושימור של כתבי סודות קבלה הנדירים ומפרסמים ומנגישים לכל דורש ומבקש.
כתבי יד וקמיעות נדירים אלו היו עלולים להיאבד מן העולם ללא התערבות ופעילות המכון אשר מאתר אותם במאמצים כבירים ונשגבים סביב השעון בכל העולם לפעול ולשמר על מוצרי קודש יסוד אלו להמשיך את מסורת הקבלה מתקופת הרשב"י ועד תקופתנו.

כתב יד רבי חיים ויטאל​​

דף בכתב יד מזרחי רהוט, חידושי תורה בכתב ידו הקדושה של המקובל האלוקי רבי חיים ויטאל תלמידו המובהק של האריז"ל ומעתיק השמועה ממנו, רוב ככל כתבי חידושי האר"י ויסודותיו בקבלה עברו דרך רבינו שדלה והשקה את החבורה הקדושה מתורת רבו הגדול שמלאו ככלי מלא וגדוש וכטופח ע"מ להטפיח.

התוכן מכיל ביאורים נפלאים בדרך הפשט ובקבלה על מאמרי חז"ל שונים ופסוקים מהתנ"ך, בהם מתגלה נופך נוסף מגדלותו של רבינו, שמלבד המפורסם על בקיאותו והבנתו בתורת הסוד, ידיו רב לו גם בחלק הפשטני של המקרא באופן למדני יסודי וכן בחכמת הדקדוק.

התוכן נדפס מתוך כתב יד זה בספר "עץ הדעת טוב" (מצורף פיענוח מלא) בין הדברים מופיע - ברכה לעושר: "כי מאחר שהקב"ה שלח ברכתו... והקב"ה לא יעזבנו בידו, על דרך יברכך ה' וישמרך, שאמרו רז"ל שאמרו רז"ל ששולח ברכתו ומשמרה שלא יטלוה מידו". וברכה שלא תמוש התורה מפיך ומפי זרעך: "לא ימושו מפיך... מובטח לו שלא תפסק עוד לעולם".

מספר הערות בשולי הגיליון בכתב ידו של בנו רבי שמואל וויטאל זצ"ל.
21.5X15.5 ס"מ. דף כתוב משני עבריו, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.

קונטרס הגורלות של הרב כדורי

קונטרס גורלות בכתב יד קדשו של זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זיע"א. את הגורלות ערך הרב כדורי כבקשות של אנשים לישועה, רפואה, הצלחה וגילוי עתידות. עם שמות המבקשים (כולל כ-177 שמות). לצד השמות מובא פירוט איך וכיצד ניתן לפתור את בעיות וספקות השואלים והמבקשים ופעול ישועות גדולות.

לשולחן הרב כדורי הגיעו בעיות רבות, שונות ומשונות, החל מכישופים פחד, ועד מחלות מסוכנות, מקרים אחרים, של זיווג, הצלחה בפרנסה ועסקים. בתחילה היה כותב הרב כדורי את פירוט הבקשה ובחלק מהמקרים גם את פרטי המבקש, עיסוקו, שמו ושם אמו, מגוריו ופרטים נוספים שהוצרך הרב לתועלת האדם, אח"כ עורך את תרשים וחשבון הגורל.
36 עמ'. 15 \ 19 ס"מ.

כתב יד סידור כוונות הרש"ש

כתב-יד, העתקה נאה של סידור הרש"ש, סוף תפילת שחרית, עם הלל ועם ברכת הלבנה, על פי הקבלה. [ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב, כנראה לפני שנת 1916]. על הכריכה הוטבע: "סדר תפילה ב". ככל הנראה מדובר בכרך שני מתוך שני כרכים שנכתבו לתפילת שחרית. בסוף כתב-היד מופיעים מספר דפים (חלקם קטנים יותר) עם תפילות וכוונות לשמירה ממגפה.

כתב היד של הסידור שלפנינו נכתב כנראה ע"י אחד מחכמי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, או אחד מחכמי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" בירושלים, שעשו העתקות שונות מסידור הרש"ש, ומסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. בראש הדף האחרון, רישום בכתיבה מרובעת: "מלאכת סופר".

סידור זה של כוונות הקבלה עפ"י כתבי האר"י ומהרח"ו, נערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש - המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה-18. סידור הרש"ש נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי-יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל. התפילה בכתבי-יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. רק בשנת תרע"א הוחלט להביאו לדפוס ביוזמתם של כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים. חלקו הראשון נדפס בשנת תרע"א וחלקו השני בשנת תרע"ב. החלקים ג-ט נדפסו מאוחר יותר, כנראה בשנת תרע"ו, ובאותה עת נדפסו בשנית שני החלקים הראשונים (ראה: הרב משה הלל, סידור כוונות הרש"ש - בין מסורת לחידוש, קובץ מכילתא, גליון א - כסלו תש"פ, עמ' 133-158).
הגהות ממספר כותבים מקובלים.

חתימה בדף המגן: "הצעיר יצחק סויסיא" - כנראה חתימת ידו של רבי יצחק סויסיא שהיה מהמקובלים "המכוונים" בישיבת "רחובות הנהר" (על כתב התקשרות שבו חתם יחד עם חכמי הישיבה, ראה בתולדות הרב השד"ה בראש ספר פאת השד"ה, הוצאת אהבת שלום, עמ' 28-30). רבי יצחק סויסיא הנ"ל הוציא לאור את הספר מערת שדה המכפלה לרבי משה בן צור (ירושלים, תר"ע).

[88] דף. 23.5 ס"מ. כריכה מקורית.

תיקון ההושענות וההקפות עם חידושי רבי יצחק ונה

כתב יד, סדר הושענות וההקפות של חג הסוכות, כולל הקפות של שמחת תורה. עם פירושי הגאון המקובל רבי יצחק ונה. תימן, המאה ה – 18. מצורף ספר תפילות בכתב יד, לאבלים ולעילוי נשמות. תימן, המאה ה – 19 (מכותב אחר).

נוסח השער "תיקון ההושענות וההקפות לחג הסוכות, עם חידושי הרב המקובל אדונינו כמהר"ר יצחק בן הגאון כמהר"ר אברהם ונה ז"ל וקרא זה הפירוש הנחמד ספר פעמון זהב ורמון על שולי ההושענות סביב מדברי רז"ל הפוס' חדשים גם ישנים ומעט מדברי הקבלה..." בשולי השער חתימת הכותב "הצעיר שלום ן' אמ"ו אבר[הם] אלעסר [?] שי' ס"ט".

רבי יצחק וונה התפרסם בעיקר בעקבות סידור התכלאל שכתב, בו הוסיף לנוסח הקדום תפלות ופיוטים מארץ ישראל כמנהג ספרד וסדורי המקובלים הנקרא פירוש "פעמון זהב" (חידושין) לתכלאל. כתב פסקי הלכה, פירושים, רמזים וטעמים ע"ד הקבלה. חיבר גם ספר "רכב אלהים" בקבלה, כמו כן חיבר פירוש למשנה תורה להרמב"ם, ספר בת מלך על התורה ועוד. שנת פטירתו מקובל לשנת ת"ל ליצירה ויש הסוברים שנפטר בשנת ת"מ.

[63] דף. מסגרת שער מאוירת. ההושענות וההקפות נמצאים במרכז העמוד כשמסביב הפירוש. גוף ההושענות מנוקד, וכתוב בכתיבה גדולה, עם הדגשה ומילות פתיחה מסוגננות. כתיבה נאה ומסודרת. בסוף הכתב יד קולפון "נכתבה זאת אלכודאסה לתשוקת האח הטוב הדומה לעץ רטוב.. אברהם במו' סאלם הבה..."

כרוך עם: כתב יד, הכולל נוסחי תפילות לאבלים, עילוי נשמות, הספדים והשכבות. תימן, המאה ה – 19. כתיבה שונה מהנ"ל. 20 דף. כתובים משני צדדים. כריכת עור חדשה ומהודרת.

כתב יד קבלי סגולות וגורלות

כתב יד קבלי, סגולות וגורלות, עם איורים קבליים וטבלאות. בגדאד, המאה ה- 19. לא הובררה לנו זהות הכותב. בלתי שלם, חסר בתחילתו מספר דפים בודדים.
95 דף. רובם כתובים משני צדדים. 15 ס"מ בקירוב.

דף בכתב יד קדשו של 'הסנדלר' הקדוש

דברים נסתרים בעצם כתב יד קודשו של הסנדלר הקדוש רבי משה יעקב רביקוב מתל אביב. 1 דף (2 עמודים) ובו דברים נסתרים, חזיון-חלום עם גילוי אליהו הנביא זכור לטוב, על עליית נשמה מעלה מעלה, צדיקים יושבים בגן עדן העליון, גילוי הקב"ה והשכינה הק' בעת לומדו ומסביבו צדיקים יושבים ועוד. 35 שורות בעצם כתי"ק.

דפים בכתב יד קדשו של הבן איש חי

דרוש בעניין קבלת התשובה על דרך הפרד"ס ומסיים במילים "וגבר ישראל" 7 דף ( 13 עמודים כתובים) דברי תורה ואגדה בעצם כתי"ק של מרן תפארת יהדות בבל, רבינו יוסף חיים בעל ה'בן איש חי' זי"ע, אשר לשמו ולזכרו רועדים כולם מעזוז תורתו, חסידותו ורב פועלו. ככל הנראה דרשה שלא נדפסה.

פייפים וקמיע מהרב כדורי

3 פייפים נייר אותם היה מכין ומגלגל בחרדת קודש זקן המקובלים בדורינו רבי יצחק כדורי זי"ע בייחודים נוראים והיה דרכו לעשן בהם בדביקות ובחרדת קודש 11 שאיפות כמניין סימני הקטורת ומכוון בהם ייחודים נוראים לתקן את נשמות ישראל שנדונו לשריפה ר"ל. ולאחמ"כ היה גונזם בקופסה מיוחדת לכך. בכולם כתמי השימוש בפיית הפייפ - פה קדשו של רבינו.
הקמיע היא לאשה שלא תפיל פרי בטנה ולא יהיה להם שום צער ונזק. עם שמות מלאכים ושמות הקודש ועוד. מידות הקמיע: 18\5 ס"מ.

מקבץ קמיעות שנות 1900 בקירוב

מקבץ חמישה קמיעות חשובים - קמיעות כתובים על קלף, קמיעות כסף עם כיתובים חרוטים וקמיעות מתכת.
1. קמיע קלף לשמירה נתון בנרתיק כסף - כתיבה נאה - שמות מלאכים, טבלאות קודש, אדם חוה איורי פרצופים קבליים, מגיני דוד, שני סוגי כתב. 6X76 ס"מ.
2. קמיע קלף קמיע נתון בנרתיק כסף עם מכסה כולל שרשרת נשיאה אל המלאכים הממומנים להמשיך על האדם הנושאו הצלחה ופרנסה.
28X4 ס"מ. מידות נרתיק: 2X4.7. 3. קמיע כסף מרהיב חריטת טבלאות, מגיני דוד שמות קודש. כולל טבעת בראשו. 6X6.3 ס"מ. 4. קמיע כסף קטן - חריטות שמות הקודש - זוג טבעות לנשיאה בשרשרת. 5. זוג קמיעות מתכת, שם השם ושמות קודש נוספים.

הגהות וביאורים בכתב יד קדשו של רבי גרשון מקיטוב על כתב יד שער הכוונות

ב' הגהות וביאורים בעצם כתב יד קודש הגאון הקדוש המקובל האלוקי הרה"ק רבי אברהם גרשון מקיטוב 'רבי גרשון קיטווער' גיסו ותלמידו הגדול של מרן אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, מגדולי מפיצי תורת החסידות וראשון העולים החסידיים לארץ ישראל. מרנא הבעש"ט כינהו בתארים רמים כמו 'גיסי הרה"ג המפורסם איש אלקים נהירין לו שבילין דרקיע'.
ההגהה היא על כתב יד קדום, מתוך שער הכוונות, דרוש וידבר, בביאור שם השם וי"ג מידות של רחמים בעומק הקבלה, בסתר המדרגה.
1 דף כתוב משני עבריו. 11 שורות בעצם כתב ידו, בהן 6 שורות ארוכות ו-5 קצרות. הגהה עמוקה וטמירה ארוכה ועוד הגהות קצרות. נתון במאגד עור מהודר ונאה.

כתב יד המקובל רבי חיא רופא תלמיד רבי חיים ויטאל

שני עמודים, כתובים בציפורן שמיר, בידי אחד מגדולי המקובלים האלוקי, קדישא יקירא רבי חיא רופא, בכתב ידו ובהגהה נוספת על הדברים בעצם כתב היד. 27 שורות בכל עמוד, והגהה בת כחמש שורות. סה"כ קרוב ל-60 שורות בעצם כתב טהרו.
כתב היד עוסק בדרוש קבלי על פסוקי ספר דניאל.
המקובל האלוקי רבי חיא רופא מצפת - ירושלים [ש"י-שע"ז] מגדולי המקובלים בין תלמידי מהרח"ו וגורי תלמידי האר"י שאף קיבל מהאר"י ז"ל בעצמו. חיבר ספר 'מעשי חיא'. תלמיד מובהק למוה"ר שלמה סאגיס אב"ד צפת. היה בין ששת הרבנים שנסמכו בידי מהר"י בירב, מחדש הסמיכה. וכה כותב עליו הרב חיד"א בערכו בשם הגדולים: מה"ר חייא רופא, הרב המוסמך, חיבר שו"ת וחידושי התלמוד והוא ספר 'מעשי חייא' והסכים בספר 'באר שבע' בשנת שע"ב, והיה תלמיד הרב מו"ה שלמה סאגיס'.
כתוב בכתב יד חצי קולמוס, נאה ורהוט, תיקון טעות במקום אחד. נתון במאגד חצי עור נאה. מצב טוב. 5. זוג קמיעות מתכת, שם השם ושמות קודש נוספים.