שבחי הרשב"י

בסיעתא דשמיא

זה השער לה' צדיקים יבואו בו

לימוד ותפילה על ציון אדונינו התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי   זיע"א

וכן אפשר לאומרו בכל מקום ובכל זמן כדי לעורר זכות הרשב"י זיע"א

 

***

תפילה זו מתוך תפילת מרן הבן איש חי זי"ע בספר הילולא רבא

ריבונו של עולם, הרי אנחנו מוכנים ומזומנים לזכור בפינו שבחי הצדיק התנא רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום כי ידענו שרצונך הוא לספר בשבח הצדיקים כי תהלתם היא תהלתך ותפארתם היא תפארתך ככתוב (ישעיה מט', ג') "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". וברב רחמיך וחסדיך תזכנו בעבור זאת שימשך עלינו קדושת הצדיק רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך שומע תפילה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

 

 

א) שבחו של רשב"י, שאפילו ניצוץ של דין אינו יכול להיכנס במקום שרשב"י נמצא. (זהר הקדוש פרשת ויחי דף רי"ח ע"א)

 

ב) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי יהודה בר אילעאי אמר שרשב"י עתיד להיות ראש הצדיקים היושבים בגן עדן והוא יאמר לכל הצדיקים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו. (בזהר חדש פרשת כי תבא דף ע"ג ע"ב)

 

ג) שבחו של רשב"י, שהוא לוקח על עצמו את כל עונותיהם של כל העולם מהדור שלו עד סוף העולם ופוטרן מן הדין. (תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ס"ה ע"א)

 

ד) שבחו של רשב"י, שברוב אהבתו העצומה לכל יהודי הוא מלמד זכות על עם ישראל ופוטרן מן הגיהנם. (אבות דרבי נתן פרק ט"ז)

 

ה) שבחו של רשב"י, שכל פמליא של מעלה וכל נשמות הצדיקים נמצאים אצלו בהר הקודש מירון. (דברי האור החיים הקדוש, מובא בספר כבוד מלכים )

 

ו) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי אבא אמר עליו שהוא קדש הקדשים. (בסוף האדרא זוטא)

 

ז) שבחו של רשב"י, שהוא נכנס בשלש עשרה שערים עליונים שרק האבות הקדושים עברו בהם. (השמטות הזהר סימן יח' וכן בזוהר חדש פרשת בראשית)

 

 

ח) שבחו של רשב"י, שישעיה הנביא אמר (נח' יג') וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד ושאל אליהו הנביא מי הוא הקדוש ה' והשיב שזהו רבי שמעון בר יוחאי שנקרא מכובד בעולם הזה ובעולם הבא. (זוהר הקדוש פרשת נשא סוף האדרא רבא)

 

ט) שבחו של רשב"י, שיצא בת קול מן השמים ואמר שהקדוש ברוך הוא משתבח ברבי שמעון בר יוחאי בכל יום. (בסוף האדרא זוטא)

 

י) שבחו של רשב"י, ששני התנאים הקדושים רבי חייא ורבי יוסי אמרו, כתיב (שמות לד' כג') יראה כל זכורך את פני האדון ה', מיהו פני האדון ה', זהו רבי שמעון בר יוחאי. (זהר הקדוש פר' בא דף לח' ע"א)

 

יא) שבחו של רשב"י, שצם ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות ועמד בתפילה על עם ישראל. (אוצר המדרשים דף 551)

 

יב) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי אבא אמר שאם הקדוש ברוך הוא לא היה נותן את התורה בהר סיני אלא היה אומר רק דבר אחד שהוא הנה בר יוחאי תורתו וסודותיו כבר בזה היה די לעולם. (זהר הקדוש פרשת פנחס דף רמ"א ע"ב)

 

 

יג) שבחו של רשב"י, שמשה רבנו עליו השלום נגלה לרשב"י ואמר עליו שחכמתו מאירה בכל הדורות שאחריו. (בזוה"ק פרשת פנחס דף רי"ט ע"א)

 

יד) שבחו של רשב"י, שעד שיבוא מלך המשיח לא יהיה דור כמו דורו של רשב"י שהיו כולם צדיקים גמורים. (התנא הקדוש רבי אבא בזוה"ק פרשת שלח דף קנ"ט ע"א)

 

טו) שבחו של רשב"י, שקול התעורר בניגון מהאילן העליון ואמר לרשב"י רבי רבי אתה הוא אילן גדול וחזק בתורה בענפיך שהם אברין קדישין כמה עופות שורות שם, שנשמות קדושות כדוגמא של מעלה שכתוב בהם ובענפוהי ידורון צפרי שמיא, וכמה בני אדם למטה יתפרנסו מזה החיבור שלך (ספר הזוהר הקדוש) כאשר יתגלה להם בדור האחרון בסוף הימים ובגללו וקראתם דרור בארץ. (בתיקוני הזוהר דף כ"ג ע"ב) ורואים מכאן גודל מעלת הקריאה בספר הזהר הקדוש.

 

טז) שבחו של רשב"י, שאפילו לקרוא בלי להבין בספר הזהר הקדוש מרומם על כל לימוד. (הרב הקדוש  החיד"א זיע"א מורה באצבע אות מד')

 

יז) שבחו של רשב"י, שהמלאך הקדוש והנורא מט"ט אינו נכנס אלא לישיבתו של רשב"י. (כך אמר מלך המשיח לרשב"י בהקדמת הזהר דף ד' ע"ב)

 

יח) שבחו של רשב"י, שמשה רבנו עליו השלום נגלה אליו ואמר לו, אשריך המאור הקדוש, שהקדוש ברוך הוא גילה לך מה שלא גילה לשום נביא וחוזה. (בזוה"ק פרשת עקב דף רע"ג ע"א)

 

יט) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי מאיר זיע"א כששמע המעשה שרשב"י עצר המגפה בעיר לוד אמר האם לא כמשה. (בזוה"ק מדרש רות בזהר חדש דף ק"ד ע"א)

 

כ) שבחו של רשב"י, שהבטיח שמי שיאמר פרשת פטום הקטורת פעמיים ביום ינצל מן הגיהנום ומכל הדינים. (בזוהר הקדוש פרשת ויקהל דף רי"ח עמוד ב')

 

 

כא) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי חייא אמר על רשב"י ששקול ככל העולם. (בזוהר הקדוש פרשת ויצא דף קנ"ו ע"א)

 

כב) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי חייא אמר שכל העולמות נרעשים מפניו של רשב"י ומשתתקין בשעה שפותח את פיו לעסוק בתורה, וכשמסיים אז השמחה פורצת בכל העולמות. (בזוהר הקדוש פרשת שמות דף יד' ע"ב)

 

כג) שבחו של רשב"י, שהקב"ה אומר תורה בישיבה של מעלה ואומר דברים חדשים בשם רשב"י והקדוש ברוך הוא שולח את אליהו הנביא לשאול שאלה מרשב"י. (בזוה"ק פרשת פנחס רמא' ע"ב)

 

כד) שבחו של רשב"י, שהתנא הקדוש רבי יוסי אמר שהקב"ה חקק למעלה את דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. (בזוה"ק פרשת אחרי דף ס"א ע"ב)

 

כה) שבחו של רשב"י, שזכה לראות את השלש עשרה מדות של רחמים עליונים מה שלא זכה לזה שום נביא וקדוש. (עיין באדרא רבא דף קל"א ע"א ובדף קל"ב ע"ב)

 

כו) שבחו של רשב"י, שעד שיבוא מלך המשיח לא יהיה עוד מעמד כמו המעמד שבו גילה רשב"י את האדרא רבא. (באדרא רבא דף קל"ב ע"ב)

 

כז) שבחו של רשב"י, שבחורבן בית המקדש חזרו העולמות למצב של עולם התוהו ורשב"י תיקן בחזרה למצב של עולם התיקון. (הרב הקדוש הגאון מוילנא זיע"א בביאורו לתחילת האדרא רבא ונדפס בתחי' ביאורו לתיקו"ז)

 

כח) שבחו של רשב"י, שלחם מלחמות כנגד הנחש הקדמוני וקרא לנשמות שבישיבה של מעלה ומטה לבוא לעזרו, וכן השביע לאליהו שיבוא, וכן קרא לחנוך שהוא המלאך הקדוש והנורא מט"ט שירד אליו. וכן הסבא דסבין אמר לו רבי רבי והודיע לו שצבא מרום באים לסייע לו במלחמותיו כנגד הנחש הקדמוני, וכן הסבא דסבין הצטרף בעצמו למלחמת הרשב"י. (בתיקוני זהר חדש דף קכט' ע"ב)

 

 

כט) שבחו של רשב"י, שאליהו הנביא זכור לטוב אמר שעל ידי הלמוד בספר הזוהר הקדוש נצא מן הגלות ברחמים. (בזוה"ק פרשת נשא ברעיא מהימנא דף קכ"ד ע"ב)

 

ל) שבחו של רשב"י, שבו בחר הקב"ה לתקן עולם במאור קדשו. (הרמח"ל הקדוש זיע"א קנאת ד' צבאו-ת עמ' עא')

 

לא) שבחו של רשב"י, שהקב"ה שלח לנו את רשב"י למען לא נישן המות. (הרמח"ל הקדוש זיע"א קנאת ד' צבאו-ת עמ' עג')

 

לב) שבחו של רשב"י, שעל ידו דייקא לא משתכחת תורה מישראל. (הרב הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בתחילת ליקוטי מוהר"ן)

 

לג) שבחו של רשב"י, שרק הוא גילה קבלה באתגלייא. (הרב הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בסיפורי מעשיות סוף מעשה יא')

 

לד) שבחו של רשב"י, שגדולה זכותו בעולם העליון יותר מכל הצדיקים. (הרב הקדוש רבי יעקב אבוחצירא זיע"א בספר דורש טוב עמ' ע"ב)

 

לה) שבחו של רשב"י, שכשם שהקדוש ברוך הוא לכל כך רשב"י לכל, אפילו לפחותים. (הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספר בית אהרן בדרוש לל"ג בעומר)

 

לו) שבחו של רשב"י, שהשמחה על ציונו ביום ל"ג בעומר בבחינת השמחה שלעתיד בעת התחיה שנאמר, "ושמחת עולם על ראשם". (הרב הקדוש רבי נתן מברסלב זיע"א בליקוטי הלכות חשן משפט הל' נזיקין ג')

 

לז) שבחו של רשב"י, שקהל עדת ישראל בירכו בהר הקודש מירון את ברכת מחיה המתים אחר שראו על ציון הרשב"י נס תחיית המתים. (ספר הילולא דרשב"י עמוד צ"ה)

 

לח) שבחו של רשב"י, שקבורתו היתה בידי שמים ולא היתה על ידי איש ומן השמים קבעו את הר הקודש מירון למקום עליה לרגל. (סוף האדרא זוטא בזוה"ק פר' האזינו דף רצ"ו ע"ב)

 

לט) שבחו של רשב"י, שהעמיד את השמש שלא תשקע ונתארך היום עד שגמר לגלות את האדרא זוטא. (אדרא זוטא בזוה"ק פר' האזינו דף רצ"א ע"א)

 

 

מ) שבחו של רשב"י, שהשמחה על ציונו ביום ל"ג בעומר גדולה כל כך עד שאסור להתאבל שם ביום זה על חורבן בית המקדש. (רבינו האר"י הקדוש בשער הכונות דף פז' ע"ב)

 

מא) שבחו של רשב"י, שהוא עומד לנו במקום קודש הקדשים. (רבי שמואל העליר בספר כבוד מלכים)

 

מב) שבחו של רשב"י, שגילה בעולם ואמר, "אין לך דבר שבעולם שעומד בפני התשובה כלל", ונתן כח ואומץ ותקוה לשבים בתשובה. (מדרש הנעלם בזהר חדש פר' בראשית דף י"ט ע"ב)

 

 

ואח"כ יאמר תפילה זו מתוך תפילת מרן הבן איש חי זי"ע בספר הילולא רבא:

קום חסידא קדישא קדש הקדשים "קדש ה' מכובד" (ישעיה נח' יג') אנת הוא רבי שמעון בן יוחאי, דאתקריאת מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי. ואנת הוא דעתיד למהוי רישא לצדיקיא דיתבי בגנתא דעדן. ותקבל אפי שכינתא ותחמי לקדשא בריך הוא ותשתעשע עם צדיקיא ותימא להו: בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עשינו (תהלים צה' ו').

קום ובקש רחמים מאבינו שבשמים עלינו ועל כל ישראל אחינו שישפיע לנו ברחמיו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום. ויעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו וזכרון אבותינו וזכרון ירושלים עיר הקדש וזכרון משיח בן דוד וזכרון כל בית ישראל לפני   אדני אלהינו לחיים טובים ולשלום אמן כן יהי רצון.

ונוהגין אחר כל לימוד בתורת ושבחי הרשב"י לעורר בשמחה ובששון ובצהלה ולזמר בדביקות השיר הקדוש בר יוחאי ולעלות בסילודים לעורר זכות הצדיק וימליץ טוב בעדנו ובעד כל ישראל אמן (על פי ספר ביאור השיר בר יוחאי [עמוד טו'] להמקובל הריא"ז מרגליות זצוק"ל)

 

***

 

בפסיקתא של רבי כהנא בספר הזוהר הקדוש  מובאים שבחים נוספים על רשב"י ועל דורו. מנהג ישראל לקרוא ולספר שבחים אלו ביום ל"ג בעומר. היות ובספר הזוהר הדברים כתובים בלשון שאינה מובנת לכל בחרנו לעבד את הדברים לשפה ברורה לכל אחד.

 

א. דוד המלך היה עצוב שצפה ברוח הקודש בייסורים שיעברו על דורו של רשב"י

אמר דוד המלך ע"ה לפני הקב"ה: ריבון העולמים נפשי כפופה כלומר עצובה שאני חושב על דורו של שמד-דורו של רבי עקיבא ורשב"י שהרומאים אסרו על לימוד תורה-שמוסרים את נפשם על קידוש השם. אמר לו הקב"ה: וכי תעלה על דעתך שהם הפסידו בגלל שאיבדו את החיים? הלא הם זוכים לקבל את שכרם בעולם הבא ולא רק אלא שכר בשכרו של דוד המלך. דוד המלך בענוותנו משיב: הם הצדיקים של אותו דור מקבלים את שכרם בזכות התורה והמעשים טובים שעשו, אבל אני 'בצדק אחזה פניך', כלומר מבקש במידת הרחמים שאקבל את זכותי בעולם הבא.

 

ב. הרומאים היו הורגים אותם בייסורים קשים

עד כמה הצרות שפקדו את דורו של רשב"י היו קשות אנו למדים מהאמרה הבאה: אמר רבי חייא בר אבא: אם יאמר לך אדם שתמסור את נפשך על קידוש השם, אמור לו שאתה מוכן אבל בתנאי שיחתוך את הראש מיד ותהיה מיתה בלי ייסורים ולא כמו דורו של שמד שהיו שמים להם כדורים של אש מתחת לבית השחי וחתיכות קנה מתחת לציפורניים. כל זה במטרה להמית אותם בייסורים קשים ומרים.

 

ג. כל ימי חייו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן

על הכוח הגדול של רשב"י והשפעתו על דורו אנו למדים מהמעשה הבא: מעשה שהיה: שלושה חכמים באו ללמוד תורה מפי רשב"י. החכמים שהו שלושה ימים בבית מדרשו של רשב"י בגליל. לאחר שסיימו את פרק לימודם ביקשו להיפרד מרשב"י ונכנסו לחדרו לבקש את רשותו לשוב לביתם. כפי שכתוב בהלכה שהנפטר מחברו אל יפטר ממנו אלא בדבר הלכה, פתח אחד החכמים בדבר תורה ואמר: הפסוק אומר ואת קשתי נתתי בענן, שהקב"ה מבטיח שהקשת מסמנת ששוב לא יהיה מבול למרות שהדור חטא והיה ראוי שיבוא מבול. אנחנו אמר החכם בדור שיש בו את רשב"י והוא הסימן שלנו והזכות שלא יבוא המבול בדור מיוחד שכזה. ואמר רבי חזקיה בשם רבי ירמיה שאכן בכל ימי חייו של הרשב"י לא נראתה הקשת בענן בזכותו.

 

ד. רשב"י היה אומר לבקעה שתתמלא בכסף  והיא הייתה מתמלאת

רשב"י היה מחולל ניסים: רבי חזקיה בשם רבי ירמיה מספר שאם היה עומד רשב"י בתוך בקעה בתחתית של ההר והיה מצווה שהמקום יתמלא בדינרי זהב, המקום היה מתמלא. עד כדי כך היה כוחו של הרשב"י שהעולם היה נתון בידיו ממש בחינת 'כחומר ביד היוצר'. הילקוט שמעוני מביא מעשה שהיה שרשב"י שראה בצרת תלמידיו שהיו עניים מרודים ופעם אחת כנס אותם למקום אחד וציווה שיתמלא בדינרי זהב ואכן בדרך נס התמלא המקום בדינרים ואמר רשב"י לתלמידיו שכל אחד מהם יוכל לקחת כמה שהוא רוצה.

 

ה. גדולתו של רשב"י שהיה גבוה מעל כל חכמי ישראל

עד היכן מגיעה גדלותו של הרשב"י ניתן ללמוד מהסיפור הבא: רבי יהושע בן לוי-אמורא שחי שנים רבות אחרי פטירתו של רשב"י-היה לומד תורה כל לילה עם אליהו הנביא. יום אחד התקשו השניים בפירוש של מאמר של רשב"י. אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי: אני יעלה אותך לשמים ושם נשאל את רשב"י בעצמו. שעלו לשמים פגש אליהו הנביא את רשב"י והתחיל לשאול אותו. שאל אותו רשב"י מי הוא זה שנלווה אליך? השיב לו זה רבי יהושע בן לוי אחד מגדולי הדור. שאל אותו רשב"י נראתה הקשת בימיו? השיב לו 'כן'. אמר לו רשב"י אם כך אין הוא ראוי לחזות בזיו פני!.

 

ו. בכל דור ודור יש שלושים צדיקים כמו אברהם אבינו

על הפסוק 'ואברהם היו יהיה' דרש רשב"י: יהיה. י-10. ה-5. י-10. ה-5. ביחד שווה 30. בזה רמז הקב"ה לאברהם שבכל דור ודור יהיו שלושים צדיקים. במדרש מצאנו מחלוקת האם הכוונה שבכל העולם ובכל הדורות יש 30 צדיקים כמו אברהם אבינו, שזה נראה הפירוש היותר מתקבל על הדעת. אולם יש במדרש גם פירוש שבכל דור ודור הקב"ה מוריד לעולם 30 צדיקים כמו אברהם אבינו ורק בזכותם העולם קיים.

 

ז. אם יש מישהו בדור שיזכה לעולם הבא זה רשב"י

רשב"י אמר על עצמו שראה שבני עולם הבא כלומר צדיקים שזוכים לכל השכר הצפון לצדיקים בעולם הבא. אם יש שלושים כאלו אני ובני רבי אלעזר ביניהם אמר. ואם יש עשרה אז גם אני ובני רבי אלעזר ביניהם. ואם יש רק אחד אז זה אני רשב"י.

 

ח. בזכות הרשב"י יזכו כל בני ישראל לעולם הבא

אמר רשב"י: אברהם אבינו מקרב מכוח הזכויות שלו את כל הדורות שהיו מדורו ועד דורו של רשב"י לחיי העולם הבא. ואני מוסיף רשב"י מקרב את כל הדורות מדורי ועד דורו של מלך המשיח, לחייו העולם הבא. ואם אברהם אבינו לא מצליח לזכות את אותן הדורות או לפי פירוש אחר לא רוצה, אזי אחיה השילוני הוא יסייע בקירוב כל הדורות בעולם לחיי העולם הבא.

 

ט. הצייד לא יצליח לצוד את הציפור אם לא נגזר עליה מן השמים

על פי הפסיקתא רשב"י ובנו ברחו למערה בעקבות הגזירה של הקיסר שרצה להרוג את רשב"י. בפסיקתא מסופר שהם שהו במערה 13 שנה והיו ניזונים מעץ החרובים שצמח באורח נס ליד המערה. בעקבות השהיה הארוכה במערה נעשה גופן מלא בשריטות. בסוף ה-13 שנה נעמד רשב"י בפתח המערה וראה אדם פורש מצודה ללכוד בה ציפורים. בפעם הראשונה שניסה האיש את מזלו, שמע רשב"י בת קול שאומרת 'משוחררת' ואכן לא חלף זמן קצר ורשב"י ראה שהציפור הצליחה להימלט מהמלכודת. האיש ניסה בשנית ללכוד ציפורים ואז שמע רשב"י בת קול שאומרת 'הציפור הזו נידונה למיתה' ומיד הצליח האיש ללכוד את הציפור. אמר רשב"י לבנו: 'אם ציפור לא נלכדת במצודה (מלכודת) בלי שבת קול גוזרת עליה, אנחנו על אחת כמה וכמה לא נימסר בידי המלכות הרשעה בלי שתיגזר הגזירה מלמעלה. ואין אנו צריכים לפחד'.

 

י. הטובות שגמל הרשב"י לבני טבריה לאחר שהתרפא בזכות הטבילה בחמי טבריה ונס תחיית המתים

לאחר שנודע לרשב"י שבטלה הגזירה והקיסר מת, יצא מן המערה עם בנו רבי אלעזר והלכו לעיר טבריה שנודעה במעיינות המרפא החמים שלה 'חמי טבריה'. לאחר שטבלו בחמי טבריה אמר רשב"י: 'היות ונעשתה לנו טובה בזכות העיר הזאת, עלינו לגמול לבני העיר טובה כפי שנהג יעקב אבינו'. פתח רשב"י חנות לבני העיר ומכר בה אוכל בזול כדי שבני העיר יוכלו לקנות במחיר מוזל. ועוד אמר רשב"י שאנחנו צריכים לעשות טובה לבני העיר טבריה ולטהר את השווקים של העיר שהיו בהם מקומות שהיה בהם ספק שמא נקברו בהם מתים. בגלל הספק הכוהנים נמנעו מלהיכנס לשווקים ולקנות בהם מוצרים. מה עשה רשב"י לקח מין קטניות  וקצץ אותו ופיזר על רצפת השוק ונעשה נס ובכל מקום שהיה בו מת היה המת עולה וידעו היכן מקומו של המת והיכן הוא מקום טהור שאין בו מת. כותי אחד ראה את מעשיו של רשב"י והחליט להכשיל אותו. לקח מת אחד החביא אותו בשוק שרשב"י כבר טיהר. הלך לרשב"י ושאל אותו השוק ההוא אין בו מתים? השיב לו רשב"י 'אכן אין בו מתים' אמר לו אותו כותי 'אם אני יראה לך מת מה תעשה?' הלך רשב"י לאותו שוק וצפה ברוח הקודש שהכותי הוא ששם את המת. אמר גוזר אני שהמת יקום לתחייה והכותי יקבר תחתיו. מיד קם המת לתחיה והכותי מת באותו מקום.

 

י"א. אדם שלגלגל על רשב"י נעשה מיד גל עצמות

לאחר שיצא רשב"י מטבריה עם סיום הטהרה של שוקי העיר, הוא הגיע ליישוב מגדל. שעבר בבית הכנסת הגדול של היישוב, שמע את מלמד התינוקות אומר 'הנה בר יוחאי שטיהר את העיר טבריה ואחר שאמר שאזור מסוים טהור מצאו שם מת'. נעץ בו רשב"י את עיניו ואמר 'הלא אתה היית שם במקום שטיהרנו ועכשיו אתה מלעיג?' מיד נעשה האיש גל עצמות כמי שמת זמן רב.

 

י"ב. כמה גדולה הענווה של רשב"י שהכפיף עצמו לחכמי ישראל

בשנת השמיטה עבר רשב"י בשדה וראה אדם מלקט ירקות שצמחו בשנה השישית ונכנסו לשנה השביעית ונקראים בלשון חז"ל ספיחים. שאל אותו רשב"י 'איך אתה אוכל את הירקות הלא חכמים אסרו אותם באכילה' השיב לו אותו אדם שהיה יודע ספר 'הרי אתה רשב"י התרת את אכילת הספיחים'. השיב לו רשב"י: 'הלא חברי שהם רוב חכמי ישראל חלוקים עלי' והוסיף: ופורץ גדר, כלומר המיקל בגזירה שחכמים גזרו-ישכנו נחש. וכך היה האדם הזה שהקל בספיחים למרות שידע שרוב חכמי ישראל אוסרים אותן, ננשך על ידי נחש ומת.