כתבו לנו
פייסבוק
תרומה לרשב"י

תחנות חייו של הרשב"י

סיפור לידתו של רבי שמעון בר יוחאי

כמו האימהות הקדושות, שרה אמו של הרשב"י הייתה במשך שנים רבות עקרה. יוחאי ואשתו לא זכו להיפקד בפרי בטן והיו מרבים בתפילה ובתחנונים לבורא עולם שיפקוד אותם בבן. לאחר שעברו עשר שנים ולא זכו להיפקד בבן, ביקש יוחאי לקיים את ההלכה הכתובה שאם נשא אדם אישה עשר שנים ולא נפקדו בילדים, עליהם להתגרש. על פי המסופר בספר 'נחלת אבות' שרה ידעה שהזיווג עם יוחאי הוא הזיווג המיועד לה משורש נשמתה ולכן ביקשה והתחננה לקב"ה שימהר לפקוד אותה ואת יוחאי בבן.

בליל ראש השנה  לאחר ששבו מהתפילה שבה התחננו בדמעות שליש לבורא עולם שיפקוד אותם, ואכלו את סעודת החג הלכו יוחאי ואשתו לישון. בעת שישנו חלם יוחאי חלום: הוא רואה את עצמו עומד בלב יער גדול שיש בו אלפי עצים חלקם עצים עושי פרי וחלקם אילנות סרק. בחלום יוחאי רואה את עצמו נשען על אחד העצים היבשים והוא מבחין בדמות בעלת מראה מפחיד מאוד שעוברת ומשקה את האילנות עם הפירות ומדלגת על אילנות הסרק. כאשר התקרבה הדמות לאילן היבש עליו נשען יוחאי, שלפה הדמות צלוחית קטנה מלאת מים והשקתה את האילן היבש. לפתע רואה יוחאי איך אילן הסרק עליו נשען מתחיל להוציא פירות כאילו נפחו בו חיים חדשים. מיד שקם משנתו עלה על שפתותיו הפסוק 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה'.

בבוקר של ראש השנה, יום בו נפקדה חנה והתבשרה על לידתו של שמואל, התעורר יוחאי וסיפר לאשתו את דבר החלום ואת הפתרון שלדבריו טמון בו: : "חלום חלמתי, ופתרונו לדעתי פשוט הוא: היער הוא העולם, והאילנות הן הנשים – מהן נותנות פירות, ומהן עקרות. בראש השנה נפקדות חלק מהן, ויש מהן שנותרות עקרות. את הנך האילן שעליו נשענתי, אותו השקו ממעיין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם, דבר אחד נותר לי להבין: מדוע את כל האילנות השקה האיש מהכד, ואילו את האילן שעליו נשענתי השקה מהצלוחית?"

רבי עקיבא מבשר את לידתו של רבי שמעון בר יוחאי

אמרה לו שרה, עלינו לשאול את הצדיק של הדור התנא רבי עקיבא, שהוא יגיד לנו את פתרון החלום. הלכו השניים לאחר ראש השנה אל ביתו של רבי עקיבא וסיפרו לו את תוכן החלום ואת הפתרון שחשב עליו יוחאי ושאלתו על הפתרון. השיבו להם רבי עקיבא: 'הצלוחית שראית-צלוחית הדמעות. שרה אשתך כמו האימהות הקדושות נגזר עליה להיות עקרה ורק בזכות הדמעות היא נפקדה. הצלוחית הייתה הדמעות שאספו בשמים מעיניה. הבטיח להם רבי עקיבא כי באותה השנה יפקדו בבן זכר שיאיר את ישראל בתורתו.

הלכו יוחאי ואשתו לביתם בשמחה גדולה וכפי שהבטיח הצדיק כן היה. בחג השבועות באותה שנה יום בו נולד דוד המלך עליו השלום שבני המשפחה מתייחסים אליהם, הפציע לעולם אור האורות אור שבעת הימים. ביום השמיני בכניסתו לבריתו של אברהם אבינו נקרא שמו בישראל. כמו לאה שאמרה שמע ד' קול עוניי וקראה את שם בנה השני שמעון.

ההורים שהרגישו כי מדובר בבן מיוחד במינו, השתדלו לנהוג בו כמו הוריו של שמשון ששמרו את בנם בטהרה. מיד עם שהחל לדבר דיברו אתו רק דברי קדושה וטהרה. עם הגיעו לגיל חמש כמו שכתוב במשנה בן חמש למקרא, שלחו אותו ההורים ללמוד תורה בתלמוד תורה של רבן גמליאל הנשיא . כבר שהיה נער קטן היה משיב כהלכה בשאלות סבוכות ששאלו אותו גדולי התנאים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל.

 

 

שנת לידתו של רבי שמעון בר יוחאי  

יום לידתו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי שנוי במחלוקת, יש הסוברים כי נולד ביום ל"ג בעומר היום שבו נסתלק מן העולם (בני יששכר, פרי צדיק, שער יששכר, על פי המדרש שהקב"ה ממלא ימיהם של צדיקים מיום ליום ואם נסתלק ביום ל"ג בעומר, בהכרח נולד גם ביום זה).  ויש האומרים שנולד בחג השבועות יום קבלת התורה והיום שבו נולד דוד המלך עליו השלום ששמנו יצא המשיח ואליו התייחסה משפחתו של רבי שמעון שהייתה משבט יהודה. שנת לידתו של רבי שמעון בר יוחאי היא ג' אלפים תתע"ח 3878 (שנת 120 לספירה).

 

אילן היוחסין של רבי שמעון בר יוחאי

משפחתו של הרשב"י הייתה משפחה מיוחסת מאוד, אביו יוחאי זכה לשתי שולחנות של תורה וגודלה במקום אחד. על פי המסורת אביו היה משבט יהודה ואמו שרה גם היא משבט יהודה התייחסה לנשיאים שהנהיגו את ישראל והייתה מזרע הלל הזקן.

 

 

משפחתו של רבי שמעון בר יוחאי

חותנו של רשב"י היה רבי פנחס בן יאיר. על רבי פנחס בן יאיר מסופר שזכה לניסים כמו קריעת ים סוף שהנהר נבקע בפניו בעת שהלך לעסוק בפדיון שבויים והיה צריך לקצר את דרכו במעבר בנהר. אשתו של רשב"י הייתה אישה של מסירות נפש ומסרה את נפשה להביא אוכל לבעלה ובנה רבי אליעזר בעת שהתחבאו במערה מפני הרומאים שרצו להרוג אותם. בנו של רבי שמעון רבי אליעזר היה מצדיקי הדור וזכה להיות יחד עם אביו במערה ולהיקבר יחד אתו בציון הקדוש.

להרחבה על רבי אליעזר בן רבי שמעון לחץ כאן…

 

 

רבותיו של רבי שמעון בר יוחאי

שהיה נער קטן לימים החל את לימודיו בתלמוד תורה של רבן גמליאל הנשיא. לאחר שבגר למד תורה מפי רבי יהושע ורבי יהודה בן בבא. בתקופה זו שלטו הרומאים בארץ ישראל וגזרו גזירות קשות על היהודים אחת הגזירות הייתה ביטול הסמיכה. מטרת הגזירה למנוע מחכמי ישראל להעביר את השרשרת לדורות הבאים. רבי יהודה בן בבא שהיא סמוך בעצמו, סמך את רבי שמעון בר יוחאי בסתר באחד מהרי הגליל הנמצאים בין העיירה אושא לשפרעם מקומות בהם פעלו הסנהדרין.

 

רבי עקיבא רבו המובהק של רבי שמעון בר יוחאי

רבו הגדול של רבי שמעון בר יוחאי, הוא מי שבישר את לידתו ומי שמשה רבינו אמר עליו שראוי הייתה שהתורה תינתן על ידו, רבי עקיבא. ישיבתו של רבי עקיבא שכנה בבני ברק. רבי שמעון בר יוחאי שהתגורר בגליל עקר לבני ברק על מנת ללמוד תורה מרבי עקיבא. היה דולה ומשקה מתורת רבו רבי עקיבא. לאחר שהרומאים כלאו את רבי עקיבא בבית האסורים בעקבות דברי התורה שהיה מלמד חרף האיסור של הרומאים, היה רבי שמעון מוסר את נפשו ובא לבית הסוהר על מנת ללמוד תורה עם רבו בימיו האחרונים.

 

 

רבי עקיבא, סיום המגיפה, ל"ג בעומר והעמדת התורה מחדש על ידי רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מחמשת התלמידים היחידים שנותרו לרבי עקיבא, אחרי שכל תלמידיו מתו במגיפה הנוראה שפרצה לאחר חג הפסח והסתיימה בל"ג בעומר. התלמוד במסכת יבמות דף סב עמוד ב' מספר: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מהעיר גבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם רבי מאיר  ורבי  יהודה ורבי  יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. על פי המסורת היום שבו בא רבי עקיבא אל אותם החמישה ובהם רבי שמעון בר יוחאי היה בל"ג בעומר לאחר שפסקו התלמידים שלו מלמות במגיפה.

 

אהבתו והערכתו  של רבי עקיבא לרשב"י

רבי עקיבא אהב מאוד את רשב"י והיה קורא אותו 'בני'. פעם אחת הקדים רבי עקיבא ללמד תלמיד אחר לפני שלימד את רשב"י והיה רשב"י מצטער אמר לו רבי עקיבא: "דייך, שאני ובוראך מכירים את כוחך". כאן רמז לו רבו על כוחו הנסתר שהוא ידוע רק לרבי עקיבא שהיה דורש כתרי אותיות ולקב"ה.  ההערכה בין גדולי ישראל הייתה הדדית. רשב"י אמר לתלמידיו שילמדו ממידותיו בגלל שמידות והתנהגות נאצלת שיש לו הם פרי לימודו אצל רבי עקיבא: "בני, שנו מידותי, שמידותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא!".

 

 

תלמידיו של רשב"י 

תלמידיו של רשב"י הם בנו רבי אלעזר, רבי שמעון בן יהודה ותלמידו הגדול רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה. במשניות הביא רבי יהודה הנשיא שנקרא בשם רבי, מימרות רבות מספור בשמו של רשב"י, אולם קרא אותו רבי שמעון סתם בלי להזכיר את שם אביו. תלמידים נוספים ששמם נזכר בספר הזוהר: רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי בר יעקב, רבי  יצחק, רבי יחזקיה בר רב, רבי חייא, רבי יוסי ורבי ייסא.

 

חבריו של רשב"י

חבריו של רשב"י היו ארבעת התנאים שלמדו אתו יחדיו אצל רבי עקיבא ואלו הם: רבי מאיר בעל הנס, רבי  יהודה, רבי  יוסי ורבי אלעזר בן שמוע, רבי אלעזר בן צדוק, רבי יוחנן בן ברוקה, רבי מתיא בן חרש, רבי חנניא בן חכינאי, רבי אליעזר בן יעקב, רבי שמעון בן גמליאל, איסי בן יהודה ותנאים נוספים שלמדו עמו תורה בבתי המדרש שבהם למד ועמל וייגע בתורת הנגלה והנסתר.

 

תורתו ומשנתו  של רשב"י

הגמרא אומרת כי סתם ספרי, כלומר סתם ברייתא המופיעה בקובץ הברייתות שקרוי ספרי, חיבר אותה רבי שמעון. הרשב"י חיבר גם את המכילתא שהיא קובץ מדרשים על חומש שמות.  אמרותיו של רבי שמעון בר יוחאי ממלאות את כל התלמוד, על פי הספירה כאלף פעמים התלמוד והמשניות מזכירות את רשב"י, בספר מידות הרשב"י קיבץ אלפיים פעמיים שמוזכר הרשב"י בים התלמוד והמשנה. להלן נביא מספר דוגמאות שדרכם אנחנו יכולים קצת לגעת בשולי אדרתו של רבי שמעון וללמוד מדרכי תורתו של הצדיק.

 

 

חשיבות לימוד התורה

התלמוד במסכת ברכות  דף ל"ה, עמוד ב' מביא מחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי. כתוב בתורה 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך'. שואל רבי ישמעאל האם ייתכן שהתורה מצווה על כל בן אדם ללמוד כל היום? רבי ישמעאל משיב לא! אלא כל בן אדם צריך להקציב זמן לחיים עצמם ולקבוע עתים לתורה. שיטה זו קיבלה את הכינוי 'תורה עם דרך ארץ'. רבי שמעון בר יוחאי שהיא רוחני לגמרי אמר שאם כל בני האדם יעסקו רק בענייני העולם הזה, מי יישאר ללמוד תורה. בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי מספרם של לומדי התורה היה מועט ורבי שמעון חשש שבלי עידוד של לומדי תורה שיהיו עסוקים רק בלימוד התורה לא יהיה מי שיעביר את התורה לדורות הבאים. לצד אמירתו הזו רבי שמעון שיבח מאוד את בעלי המלאכה עובדי הכפיים 'גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה' אמר.

 

אהבת ישראל

רבי שמעון בר יוחאי חינך אותנו לאהבת הבריות ואהבת ישראל. רבי שמעון למד מהסיפור של תמר כלתו של יהודה שלא ביישה את פניו של יהודה והייתה מוכנה למסור את עצמה להריגה, כי נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ובתנאי שלא ילבין את פניו של חברו.

רבי שמעון גם מלמד אותנו שלצער בן אדם זה חמור יותר מאשר לגנוב ממנו כסף. הוא דורש זאת מזה שהתורה הוסיפה לאיסור לצער בני אדם את המשפט ויראת מאלוהיך.

לרבי שמעון הייתה הבנה גדולה בנפש האדם והוא לימד אותנו שאם בן אדם כועס עליך, אל תנסה לרצות אותו בשעת הכעס. תמתין שהוא יירגע מעט ורק אז לנסות ולרצות את הכועס. הוא למד זאת מהפסוק שהקב"ה אמר למשה לאחר חטא העגל 'פני ילכו והנחותי לך'. כביכול הקב"ה אומר למשה תמתין שהכעס שלי על בני ישראל יסור מעט ורק אז תרצה אותי.

עם ישראל הם מלכים

התלמוד מביא מחלוקת האם מותר להשתמש בשבת בשמן יקר ערך שרק בני מלכים משתמשים בו. רבי שמעון מתיר את השימוש בו ומנמק שכל בני ישראל הם בני מלכים. אמירתו של רבי שמעון מלמדת אותנו כמה עלינו לכבד כל יהודי ולהתייחס אליו כבן של מלך או כבת של מלך

 

רוצים לקבל על עצמכם אהבת ישראל לזכות רבי שמעון בר יוחאי?
לחצו כאן ושלחו לנו את שמכם ואת הקבלה שקיבלתם ונזכיר אתכם בציון הקדוש.

 

 

הכוח של הצדיקים במשנת רשב"י

רשב"י אמר שגם צדיקים גדולים מאוד יש להם ניסיונות. לכן אומר המדרש תנחומא בשמו של רשב"י שאין הקב"ה מייחד את שמו על הצדיקים בחייהם, היות והוא עדיין חושש שמא יכשלו חלילה. רק לאחר מותם הקב"ה מייחד את שמו על הצדיקים שכבר השלימו את מלאכתם בעולם הזה. עוד אמר רשב"י, שאם תלמידיו של צדיק לומדים את דברי תורתו לאחר פטירתו, הוא לא נרדם בקבר וזוכה להמשיך להיות ניעור כל הזמן.

 

מידת הענווה של רשב"י

למרות גדלותו בתורה, הייתה מידת הענווה נר לרגליו של רשב"י. התלמוד מספר שכאשר עבר רשב"י בבקעת בית נטופה הוא ראה אדם שנוהג על פי פסק הלכה של רשב"י שרוב חכמי ישראל חלקו עליו. שאל אותו רשב"י מדוע אתה נוהג כך? השיב לו אותו אדם 'כבוד הרב' הוא שפסק כך. השיב לו רשב"י: 'אעפ"י שפסקתי כך אבל מאחר שרוב חכמי ישראל חלקו עלי, בטלה דעתי לדעתם'. שהיו מחלוקת בבית המדרש בין רשב"י לחבריו היה רשב"י מסביר קודם את שיטת החולקים עליו ומכבדם ורק אח"כ היה אומר את דעתו וכל זה לגודל ענוותנו.

 

תקופת החושך ימי הגזירות

עוד לא הספיקו היהודים בארץ ישראל לעכל את חורבן בית המקדש ואובדן העצמאות של העם היהודי בארצו, הגיעו הצרות האחרונות וכמעט שכחו את הראשונות. מרד בר כוכבא שפרץ בארץ ישראל הביא את הרומאים לבצע צעדי נקם ביהודים שנותרו לפליטה אחרו חורבן ביתר. הקיסר הרומי אדרינוס, הורה להציב פסלים רומיים במקום המקדש ולחרוש את הר הבית. הקיסר לא הסתפק בחורבן המבנים הקדושים והמקומות הקדושים של עם ישראל והחליט כי הדרך להשמיד את היהודים עוברת דרך ביטולה חלילה של תורת ישראל. לכן אסר הקיסר את לימוד התורה, סמיכת החכמים שהיא הדרך להמשיך את קיומו של עם ישראל שבלי חכמים אין מסירה של התורה, שמירת השבת ומצוות ברית מילה שייחדה והבדילה את היהודים משאר העמים. מי שהופקד על ביצוע הגזירות הנוראיות של הקיסר היה הנציב הרומי הרשע ששלט באותה תקופה בארץ ישראל טורנוסרופוס. חכמי ישראל המשיכו ללמד תורה במסירות נפש וחלקם כמו עשרת הרוגי מלכות בהם רבו של רשב"י-רבי עקיבא הוצאו להורג בייסורים קשים ומרים. באותה תקופה נמלטו רשב"י וכמה מחבריו מארץ ישראל לבבל.

 

 

נס הסמיכה של רשב"י

בעודם עושים את הדרך לבבל, אירע לרשב"י ולחבריו נס. הם פגשו את התנא רבי יהודה בן בבא שלימים הוצא להורג בידי הרומאים. רבי יהודה בן בבא הכיר בכוחו של רשב"י וחבריו ורצה שהם ימשיכו את המסורת של מסירת התורה לעם ישראל, למרות שידע שהוא מסכן את חייו לא פחד רבי יהודה בן בבא והחליט חרף איסורו של הקיסר לסמוך את רשב"י וחבריו. בגמרא מבואר שגזירת הקיסר כללה מיתה לכל עיר שסמוכה למקום שבו נסמכו החכמים. על מנת למנוע מיתה ביצע רבי יהודה את הסמיכה במקום שאינו סמוך לשום יישוב יהודי. שם סמך רבי יהודה בן בבא את רשב"י וחבריו. לאחר סיום הסמיכה הופיעו פתאום חיילים של הצבא הרומי, הורה רבי יהודה בן בבא שהיה מבוגר לרשב"י וחבריו לנוס על נפשם והוא עצמו נותר במקום. החיילים לא ריחמו עליו ונעצו בה שלוש מאות חרבות ויצאה נשמתו בטהרה. בזכות מעשה זה המשיכה הסמיכה ולא נפסקה שלשלת התורה.

 

מלחמתו ברומאים

רשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא, כתלמיד נאמן לרבו הוא ראה ברומאים שלטון אכזר ורשע. רשב"י המשיך ללמוד תורה למרות איסור הרומאים על כך וביקר את רבי עקיבא בעת שהיא נכלא בכלא הרומאי בגין לימוד התורה. התלמוד במסכת שבת דף לג ע"ב מתאר מפגש שבו השתתפו שלושה מחמשת התלמידים המובחרים של רבי עקיבא, רשב"י, רבי יהודה ורבי יוסי. ביחד אתם ישב גם יהודה בן גרים. השלושה שוחחו על הפיתוח האדיר שעשו הרומאים בארץ ישראל. בנו גשרים בנו מרחצאות ופיתחו את הדרכים בארץ ישראל. רבי יהודה שיבח את מעשיהם של הרומאים, רבי יוסי שתק. רשב"י לא פחד לומר את האמת על המטרה שהנחתה את הרומאים בכל הפיתוח של ארץ ישראל: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס!". רשב"י לא השגיח ביהודה בן גרים שהיה עד שמיעה לדברים. בן הגרים הלך לנציב הרומאי וסיפר על תוכן השיחה של שלושת גדולי ישראל. הנציב החליט לעלות את רבי יהודה לגדולה בשל דבריו בשבח מלכות רומי. את רבי יוסי להגלות ואילו על רבי שמעון נגזרה הגזירה להוציאו להורג. אך רשב"י הקדים את הרומאים ונמלט מביתו בתחילה לבית המדרש ואח"כ ביחד עם בנו למערה.

 

הבריחה למערה

לאחר שראה שכלתה אליו הרעה, ברח יחד עם בנו רבי אלעזר אל המערה בפקיעין, שבה הסתתרו 12 שנה. נעשה להם נס וליד המערה צמח עץ חרובים והחל לנבוע מעיין מים חיים. היות ולא היו להם בגדים להחלפה ואמצעים לכבס את הבגדים הם התיישבו בתוך החול עד לראשים שלהם והחול שימש להם כבגדים. רק בשעת התפילה היו לובשים את הבגדים ואחר כך היו חוזרים לחול. בעת שהיו במערה התגלו לרבי שמעון ובנו סודות גדולים מתורת הנסתר שחלק מהם גילה לתלמידיו ונכתבו בספר הזוהר הקדוש והם בידינו עד היום. המהר"ל מפראג מפליג בשבח קדושתה של המערה בפקיעין שבה התגלו סודות גדולים לרבי שמעון בר יוחאי   (חידושי אגדות מס' סנהדרין ח"ג עמ' רט"ז) כתב: 'דע שאין ספק, כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה. ואין ספק שהיה נגלה אליהו לקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גלוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו'. לאחר 12 שנה מת הקיסר הרומי. בא אליהו הנביא לפתח המערה ואמר לרבי שמעון בר יוחאי ובנו שהם יכולים לצאת ואין להם חשש עוד שיאונה להם כל רע. בגלל עוצם קדושתם והמקום הרוחני הגבוה שאליו התעלו במערה, מיד עם צאתם הסתכלו בבני אדם שעוסקים בעבודת העולם הזה כמו חקלאות וכדומה בעין רעה. בשל העין הרע שנתנו היו אותן השדות ואותן המקומות נשרפים. מיד יצאה בת קול ואמרה להם שובו למערה ואל תחריבו את העולם. חזרו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אל המערה. לאחר 12 חודש יצאה בת קול ואמרה 'משפט רשעים בגיהנום 12 חודש, לא יהיה משפטם של אותם הצדיקים גרוע יותר'. לאחר שיצאו בשנית מן המערה הבינו רבי שמעון בר יוחאי ובנו את הצורך של העולם בעבודת כפיים למען הקיום שלו.

 

 

היציאה מן המערה

לאחר שיצאו מן המערה החל רבי שמעון בר יוחאי לגלות לתלמידיו טיפין טיפין מן הסודות הגדולים והרזים הכמוסים שהתגלו לו בעת ששהה במערה מנותק מכל הבלי העולם הזה. גם בנגלה גדל כוחו של רשב"י. התלמוד מספר כי קודם כניסתו למערה כאשר היה רשב"י שואל את חותנו רבי פנחס בן יאיר שאלה, היה חותנו משיב לו 12 תירוצים. לאחר צאתו מן המערה, היה רבי פנחס בן יאיר שואל את רשב"י שאלה והיה רשב"י משיב לו 24 תשובות.  

 

כוחו הגדול בתורה של רשב"י לאחר צאתו מן המערה

השהייה הארוכה בחול העלתה פצעים וחתכים בגופו של רשב"י. עם צאתם מן המערה, הגיעה הבשורה המשמחת לחותנו של רשב"י רבי פנחס בן יאיר. רבי בן פנחס בן יאיר פגש את רשב"י ולקח אותו למרחצאות של טבריה על מנת לרפא את גופו. שהחל רבי פנחס בן יאיר לראות את הסדקים שנוצרו בגופו של חתנו הקדוש החל לבכות והיו הדמעות יורדות על גופו של רבי שמעון שזעק מתוך כאב. אמר לו רבי פנחס: אוי לי שראיתי אותך בצער כזה. אמר לו רשב"י: אשרי שראיתי אותי כך. שכן הייסורים האלו הם שגידלו אותי בתורה. ומספרת הגמרא שקודם כניסתו למערה היה רשב"י שואל שאלה ורבי פנחס בן יאיר משיב לה 12 תשובות שונות. אחרי צאתו מן המערה היה רבי פנחס מקשה קושיה ורשב"י משיב לו 12 תשובות. לאחר שסיים לרחוץ בחמי טבריה התחזק רשב"י ושב לכוחותיו.

 

 

גילוי הזוהר ביום פטירת רבי שמעון בר יוחאי

מאז צאתו מן המערה החל הרשב"י לגלות טפח מהסתרים העמוקים שגילו לו מן השמים. רשב"י חיבר את ספר הזוהר הקדוש שידוע גם בכינוי 'מדרש יהי אור'. הספר שחובר יחד עם בחירי תלמידיו הקדושים של הרשב"י, הכיל פירוש על כל 24 ספרי התנ"ך, אך למרבה הצער בשל הגלות הגיע אלינו רק החלק שעוסק בפירוש על חמישה חומשי תורה והיתר אבד בצוק העיתים. בנוסף לזוהר הקדוש חיבר רבי שמעון את 'רעיא מהימנא' חיבור על שמו של משה רבינו עליו השלום שהיה הרועה הנאמן שהביא את עם ישראל עד לגבול ארץ ישראל. בנוסף חיבור רשב"י את ספרא דצניעותא שיש בו חמישה פרקים כל פרק כנגד אחד מחמישה חומשי תורה. רשב"י חיבר גם את 'תיקוני זוהר' שהם אסופת מדרשים על ספר בראשית וספר 'האידרא רבא'.

 

מערת האידרא 

מערת האידרא, היא מערה קדושה השוכנת סמוך למירון. במערה זו גילה רשב"י לתלמידיו את הסודות הגדולים המכונסים בספר הזוהר ונקראים האידרא רבא, כלומר האסיפה הגדולה של כלל התלמידים. במערה זו הסתלק לגנזי מרומים הרשב"י לאחר שסיים לגלות את סודות התורה לגדולי תלמידיו בהם בנו רבי אלעזר ורבי אבא.

המדרש מספר כי ביום פטירת רשב"י רביום ל"ג בעומר, בשנת ג' אלפים תתק"כ לבריאת העולם ישב לפניו גדול תלמידו רבי אבא והיה כותב את הדברים הקדושים והסודות שגילה והייתה האש סובבת אותם מסביב. השמש החלה לשקוע ורבי שמעון התחזק והחל להתפלל ואמר לתלמידיו שעכשיו הגיע הרגע שקיבל רשות משמים לגלות להם רזים שלא גילה להם עד כה: 'כל ימי ביקשתי לגלות רז זה, ולא עלה בידי. רק עתה ניתנה לי רשות. הריני גוזר שלא יחשיך יום זה ככל הימים, שהרי יום זה כולו ברשותי הוא, והריני מתחיל לגלות בו נסתרות'. והיה הרשב"י מגלה סודות התורה עד שהגיע לפסוק: 'כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם'. באותו הרגע שאמר את המילה חיים סיפר תלמידו רבי אבא היה אור גדול ויצא בת קול אחת ועוד אחת ואש גדולה הייתה סובבת את הבית שבו נפטר רבי שמעון כל אותו היום. על פי חכמי הנסתר מנהג ההדלקה בל"ג בעומר הוא לזכר אותה האש שהייתה סובבת את הבית ולשורר סביב המדורה את הפיוט הנודע 'בר יוחאי נמשכת אשריך' . לאחר פטירתו הביאו אותו תלמידיו למנוחת עולמים במירון.

 


מערת האידרא

 

 

סיפורים מעלות ועוצם קדושתו של הרשב"י 

ליקטנו כאן מספר מאמרים מספר הזוהר המספרים את כוחו וגדולתו של הרשב"י הקדוש. מאמרים אלו עברו עיבוד לשפה מדוברת ובאמצעותם נוכל לקבל מעט מושג על עוצם גדלותו של אור שבעת הימים.

 

הרשב"י פונה לאליהו הנביא: בקש רשות מהקב"ה לגלות את סוד קומת השכינה

פתח רבי שמעון ופנה בחביבות לאליהו הנביא: השכינה הרי נמצאת כאן אתנו. טובי התלמידים גם הם נאספו כאן וממתינים לך בכיליון עיניים. בקש רשות מהקב"ה שנוכל לגלות את הסודות הגדולים, לכבודו של הקב"ה!. תרד אלינו אתה וכל תלמידי הישיבה של מעלה ותלמדו אותנו את תיקון שיעור הקומה של הקב"ה כראוי למלך העולם. מיד שסיים רשב"י את דבריו ירד אליהו הנביא אל בית המדרש של רשב"י שאליו נלווים כל חכמי ישיבה של מעלה ומעליהם הקב"ה. פתח אליהו בתפילה: ריבונו של עולם יהי רצון מלפניך שאזכה לגלות סודות כראוי-סודות קומת השכינה.

 

הקב"ה אומר בישיבה של מעלה חידושים בשמו של רשב"י

רבי שמעון היה מהלך בטבריה פגע בו אליהו הנביא ואמר לו שלום. שאל אותו רשב"י במה עוסק הקב"ה בלימוד עם ישיבה של מעלה? השיב לו אליהו: הוא עוסק בדיני קורבנות ובמהלך הדיון הוא אומר חידושים בשמך. אתה זכאי ולכן באתי להקדים לך שלום. (כמו שמבואר בחז"ל שהקדמת שלום של אליהו הנביא מלמדת על מעלתו של הצדיק שזוכה לגילוי נשגב כזה). המשיך אליהו ואמר לו: התבקשתי על ידי ישיבה של מעלה לשאול אותך שאלה בדיני קורבנות. שאלו אותו רשב"י: מה השיב הקב"ה על אותה השאלה? 'אמר לנו שהנה בר יוחאי ואפשר לשאול אותו והוא יגיד לנו את התשובה'. כלומר גילוי סוד זה מסור בידי רשב"י בלבד. הסביר לו אליהו: בוודאי הקב"ה בעצמו היה יכול לגלות את הסוד לבני הישיבה של מעלה, אולם הוא בחר שהדבר יתגלה על ידיך כדי להוסיף לך ולעם ישראל שמושפע ממך, זכויות בזכות ההשפעה שיש לחידוש. ועליך נאמר: צדיק מושל יראת אלוהים. כלומר הצדיק מושל על השכינה שנקראת יראה וביכולתו על ידי דברי התורה להפוך אותה מדין לרחמים.

 

מחיצה של אש הייתה מקיפה את תלמידי הרשב"י בעת לימוד הסודות הגדולים

רבי חייא הלך ללמוד את תורת הנגלה מבעלי המשנה. הגיע לבית מדרשו של רשב"י על מנת לשמוע ממנו דברי תורה. כאשר הגיע לבית המדרש הבחין באש שהייתה כמו חומה בין רשב"י ותלמידיו לבין ייתר האנשים שהיו שם. אמר רבי חייא אם אני לא יכול להיכנס לשמוע את רשב"י בתוך בית המדרש, אשמע את דבריו מבחוץ.

שמע את רשב"י מפרש את הפסוק בשיר השירים: 'ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האיילים' ופירש רשב"י את הפסוק: כל תשוקתם של ישראל היא להתקרב לקב"ה ושלא יתרחק מהם. כלומר כמו הצבי שבורח וחוזר כך בני ישראל רוצים שהקב"ה יהיה בקשר איתם של בריחה וחזרה ולא של הליכה וניתוק. רשב"י הסביר שעופר וצבי תמיד שהם בורחים הם מסיבים את הראש לאחור שומרים על קשר עין עם המקום שממנו נמלטו. כך אמרו ישראל לקב"ה: יהי רצון שתברח כמו צבי ועופר האיילים שבורחים ומביטים לאחור. כמו שכתוב בפסוק בספר ויקרא: 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם. פירוש נוסף שביקשו ישראל שכמו שהצבי ישן עם עין אחת פקוחה. כך הקב"ה למרות שהוא מתרחק מישראל כלומר ישן, יהיה עדיין עם עין אחת פקוחה כמו שכתוב בתהילים 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל'.

 

 

הבכי של רבי חייא פתח לו את חומת האש

לאחר ששמע רבי חייא את דברי התורה שהתגלו לרשב"י, החל לבכות על כך שלא זכה להיכנס לתוך בית המדרש ולשמוע מפי אליהו הנביא ורשב"י את הסודות הגדולים של פירושי רזי התורה. 'אוי לי שקדושי עליון נמצאים בתוך בית המדרש ואני בחוץ' קול הבכי הגיע לאוזניו של רשב"י שישב בתוך בית המדרש ואמר: השכינה בחוץ. כלומר השכינה ששורה על רבי חייא שהיה מגדולי התנאים, נמצאת בחוץ ועלינו להכניס אותו לבית המדרש.

שאל רשב"י מי מהתלמידים יכול לצאת החוצה ולהכניס את רבי חייא לבית המדרש? השיב רבי אלעזר אני אצא ולא אשרף מהאש המקיפה אותנו שכן אני יוצא לכבודה של השכינה השורה למראשותיו של רבי חייא. יצא בת קול מן השמים ואמרה: רבי חייא למרות גדלותו בתורה עדיין לא ראוי לבוא בסוד תורת הנסתר והשערים בתוך חומת האש שמקיפה את הלומדים לא יפתחו עבורו. לא יצא רבי אלעזר החוצה. ישב רבי חייא ובכה ואמר 'סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האיילים' אני מבקש ממך הקב"ה תסב את ראשך לאחור ותביט בי, זעק רבי חייא בדמעות של צער. דמעותיו של רבי חייא עלו לשמים ולפתע נפתח שער בתוך האש. רבי חייא המתין ולא נכנס עדיין. רשב"י שהבחין לפתע בשער הנפתח הבין שמשמים רומזים שהגיעה השעה שרבי חייא יכנס. קם רשב"י והלך לקראת רבי חיי והנה לפתע האש המשיכה עד המקום שרבי חייא ישב בו. אמר לו רשב"י האש שהתפשטה היא עדות לכך שיש לך רשות מן השמים להיכנס ולשמוע את סודות התורה. רבי חייא מרוב ענווה השתתק ונאלם דום. אחרי שנכנס לתוך בית המדרש השפיל רבי חייא את מבטו שהיה ירא מגילוי השכינה הנורא שהיה בבית המדרש של רשב"י. פנה רשב"י לרבי אלעזר בנו ואמר לו העבר ידיך על פיו של רבי חייא ומיד התרפא רבי חייא והדיבור שב אליו.

 

כל העולמות העליונים ממתינים למוצא פיו של רשב"י

על עוצמת המראות שהיו מתגלות בבית המדרש של רשב"י ועל הכוח העצום של רשב"י מול כל הצדיקים, אנו למדים ממה שהתרחש לאחר כניסתו של רבי חייא לבית המדרש: פתח רבי חייא את פיו ואמר עיני רואות מראות שלא ראיתי מעולם ועיני זוכות להיות במקום שלא חלמתי מעולם שאהיה בו. 'טוב לי למות באש הקודש הדולקת שמראה כמראה הזהב' כל ניצוץ מהסודות המתגלים הוא בחינת 370 חלקי המרכבה הקדושה וכל מרכבה יש לו אור המתפשט לאלפי אלפים ועשרות אלפים של אורות עד שמגיעים לשורש השורשים כולם והוא סוד האלוהות עצמה המכונה בלשון הזוהר 'עתיק יומין' שיושב על כיסא הכבוד והכיסא מזעזע את הספירות מכוח האורות שהוא משפיע עליהם וחידושיו של רשב"י המבארים את הסודות הללו משפיעים גילוי הנשמע בכל הרקיעים.

ברגע שמתגלים הסודות הללו נוצר רעש אדיר בשמים וכל הצדיקים שהסתלקו מן העולם שואלים מי יכול לעמוד מול רשב"י שמרעיש את כל העולם? זהו רשב"י שבשעה שפותח את פיו לגלות את סודות התורה כל הספירות וכל הרקיעים וכל חיות הקודש ומרכבות הקודש משתתקים. המלאכים האומרים שירה מפסיקים משירתם וכולם קשובים לדברי התורה של רשב"י.

שמסיים רשב"י את דברי תורתו השמחה בעולמות העליונים פורצת גבולות. קולות השמחה לאחר קבלת שפע האורה מדברי תורתו של הרשב"י ממלאים את כל העולמות שלמעלה עד שכל הנשמות והמלאכים משבחים את בורא עולם על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם לקבל את השפע האלוהי בזכות רשב"י.

 

 

רק בארץ ישראל זוכים לגילויים הגדולים של תורת הסוד 

רשב"י סיפר שכאשר היה מלמד את תלמידי החכמים שבאו מבבל לשמוע את תורת הסוד, ואלו לא היו מסוגלים להכיל את מלוא המובן של הסודות שלימדם רשב"י. כאשר היו שואלים אותם על הלימוד שלמדו בבית מדרשו של הרשב"י היו מגמגמים בגלל שהדברים לא היו מספיק בהירים ונהירים אצלם. אמר רשב"י מלמד אני עליהם זכות: היות והם התנתקו מהאוויר הקדוש של ארץ ישראל ויונקים מרוח ואוויר של ארץ העמים שיש בה טומאה. רשב"י הוסיף שגם הקשת נראתה בבבל, מה שאומר שאין בהם צדיק גמור שיכול להשפיע על סביבתו ולכן אינם ראויים לגילוי אליהו הנביא שהיה מלמד ומפרש את דברים בבית מדרשו של רשב"י ועל אחת כמה וכמה אינם ראויים לגילוי נשמות המתגלה ללומדי תורת הסוד בארץ ישראל.

רשב"י אמר כי למרות שהקשת נראית בבבל, מה שאומר שהיה ראוי שיהיו גזירות קשות על יושבי בבל בשל מעשיהם, בזכותי הם ניצלים כי אני סימן טוב לעולם ובחיי לא ישב העולם בצער ואף אחד לא ידון לרעה בבית דין של מעלה.

אולם אחרי הדור שלי אמר הרשב"י, לא יקום עוד דור דעה כמוני שיביא לעולם את הגילוי הנורא של תורת הסוד שהתגלתה בספר הזוהר הקדוש.

 

סגולת הרשב"י להינצל מן הצרות הזכרת השם בעת הוצאת ספר תורה

למרות שרשב"י אמר כי לא יהיה עוד דור דעה כמו דורו ולא יקום עוד אדם שיציל את דורו, עדיין הוא הותיר בידינו הבטחה לרפואה: במקום שיהיו בו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה ויש ביניהם ספר תורה שנכתב בהידור ובקדושה ובטהרה, בשעה שמוצאים את ספר התורה מארון הקודש יש התעוררות גדולה בשמים וזו השעה לבקש רחמים ולקבל ישועה. אם הבטחתו של הרשב"י היא על תלמידי חכמים בכלל על אחת כמה וכמה הכוח של תלמידי חכמים העוסקים בתורת הסוד ועל אחת כמה וכמה השפעה יש לספר תורה שנמצא בציון הקדוש של הרשב"י עצמו, שבוודאי בזכות התפילה בעת הוצאת הספר תורה תבוא לאדם רפואה, ישועה, הצלחה, פרנסה וכל משאלה.

שלחו לנו את שמכם ונזכיר אתכם בעת הוצאת ספר התורה בציון הרשב"י הקדוש.

 

 

עצות הרשב"י 

מי שמשתלט על יצריו שונאיו לא יכולים לפגוע בו

אמר רשב"י: למרות שהיצר הרע עושה תרגילים רבים לבן אדם במטרה להסיתו מדרך הישר, האדם יש לו את הכוח להשתלט על היצר כמו הרוכב ששולט בסוס. הדבר הכי גרוע שיכול לקרוא לאדם שלא רק שהוא יאבד את השליטה על היצר אלא היצר יהפוך לשליט הכול יכול עליו וינווט את חייו. אדם הזוכה לשלוט ביציריו הוא הנקרא צדיק.

מי שהצליח לשלוט על יצרו הרע ולהכניע אותו, זוכה להכניע את שונאיו ומי שחלילה נותן ליצרו להשתלט עליו, שונאיו משתלטים עליו וגורמים לו צרות וייסורים.

 

מה יעשה אדם שאשתו מונעת ממנו ללכת בדרך הישר?

אמר רשב"י: לא סתם אמרו הקדמונים שהרוכב לא טפל לסוס, אלא הסוס הוא שטפל לרוכב. כלומר הגוף שהנשמה רוכבת עליו הוא שטפל לגוף ולא חלילה להיפך. שהגוף הוא בחינת נקיבה שטפילה אל האדם. לכן כתוב בפסוק אעשה לו עזר, כלומר שהגוף נעשה לעזר לנשמה לממש את התורה והמצוות. אולם אם חלילה לא זוכה אז 'כנגדו' אז הגוף באמצעות היצר נעשה כוח המתנגד לנשמה ומשתלט עליה ומביא על חורבן שעליו אמר הפסוק בקהלת: ומוצא אני מר ממות את האישה.

שאל רבי אלעזר את רשב"י מה יעשה אדם שיש לו אישה רעה המונעת ממנו מלעבוד את השם יתברך ומסירה אותו מדרך הישר? השיב לו ישנה את מקומו, כי לפעמים המקום גורם את המכשלה ואת הדרך הלא טובה. ישנה את שמה כי לפעמים השם הוא גורם למזל הרע. יעשה שינוי מעשה, כלומר ישנה את דרכי ההתנהגות שלו לאשתו וינהג בה בדרך הטוב ועל ידי כך יהפכו דרכיה לטוב ותהיה לו לעזר בעבודת ד'.

לייעוץ בשלום בית על פי הקבלה לחצו כאן 

 

לימוד תורת הסוד מעורר רחמים בעולם

רשב"י נשא ידיו והתפלל לקב"ה ונשא תפילה לקיצור הגלות. רשב"י האריך בתפילה עד שהגיעו בנו רבי אלעזר ותלמידו רבי חייא והתיישבו לפניו לשמוע דברי תורה. בעת שיישבו לפניו לפתע נעשה חושך בשעה מוקדמת מהרגיל. הסתלקות אור היום הפתאומית הייתה להם רמז מן השמים, שאור הרחמים של הקב"ה נעלם ומיד אח"כ ראו שלהבת אש גדולה ששוקעת לתוך הכינרת וכל המקום כולו נזעזע.

אמר להם רשב"י: שעה זו היא הזמן שבו הקב"ה נזכר בגעגוע בבניו האהובים ומוזיל דמעות לים הגדול, הדמעות מסמלות את הרחמים שיש לקב"ה על עם ישראל. הדמעות פוגעות בשלהבת האש שהיא מידת הדין וממתיקים אותה. והיו רשב"י ותלמידיו בוכים ביחד עם השכינה הקדושה על אריכות הגלות הצפויה לעם ישראל והצרות שעוד עתידות לפקוד אותו.

הבכי של רשב"י על צרות הגלות של עם ישראל

רגע הבכי היה רגע של התעוררות גדולה ורשב"י אמר לתלמידיו: בעבר כבר גילתי לכם את רזי תורת סוד האותיות של מידת הרחמים אבל עכשיו הגיעה השעה לגלות את הדרך לעורר את מידת הרחמים של הקב"ה על בניו. דרך שעד היום לא התגלתה לאיש. זכה הדור שלנו שהוא הדור שבזכותו עם ישראל יתקיים עד ביאת המשיח, שיתגלה לו הסוד הזה. אמר רשב"י לתלמידיו: עמדו על רגליכם החל רשב"י לבכות שראה את עומק הצרות שיעבור עם ישראל עד שתבוא הגאולה. נהרות של דם נגלו לנגד עיניו של רשב"י, יהודים מובילים לשחיטה במסעות הצלב, צדיקים וקדושים מוצאים להורג במחנות ההשמדה, את כל זה חזה רשב"י בעיניו באותה השעה.

הנחמה היחידה שניחם רשב"י את תלמידיו באותה שעה הייתה: שכל מסע הייסורים הארוך עד לביאת המשיח נועד לזכך את עם ישראל ולהשיב את ישראל לאביהם שבשמים. עד שיופיע מלך המשיח וילחם את מלחמת ד' בעולם ויתקיים הפסוק והיה ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד.

רוצים לקרב את הגאולה על ידי לימוד הזוהר לחצו כאן

 

 

ניסים שעשה הרשב"י 

הרשב"י ניצח את מלאך המוות 

רבי יצחק תלמידו של רבי שמעון, היה יושב יום אחד לפני פתח ביתו של רבי יהודה, ונראה עצוב ומדוכא. יצא רבי יהודה מביתו ומצאו לרבי יצחק יושב עצב. מה יום מיומיים? – שאלו רבי יהודה. אמר לו רבי יצחק: ברצוני לבקשך שלש בקשות. האחת: כאשר תאמר דברי תורה ותזכיר מדברי, ציין גם את שמי, כדי שיוזכר שמי בין החיים. בקשה שניה: למד נא את בני יוסף תורה, כדי שיגדל לתלמיד חכם. והשלישית: כל שבעת ימי האבלות על מותי, צא אל קברי והתפלל לעילוי נשמתי!

שאלו רבי יהודה: מנין לך כי הגיע זמנך למות? השיב רבי יצחק: שני סימנים בידי. האחד: בכל לילה כאשר הנשמה מסתלקת מן האדם, רואה אני אותה והיא מאירה, אך עתה אין נשמתי מאירה לי בחלומי. והשני: בכל עת שהייתי מתפלל, בהגיעי לברכת "שומע תפלה", הייתי רואה את צילי ממולי, ואילו עתה איני רואהו. מתוך סימנים אלו – המשיך רבי יצחק – יודע אני כי קרובה עתי להסתלק מן העולם!

אמר לו רבי יהודה: כל שבקשת ממני, אעשה כדבריך. אבל גם לי יש בקשה אליך, והיא, כי בעולם העליון תבחר את מקומי לידך, למען אהיה בחברתך, כפי שהייתי בחברתך בעולם הזה. בכה רבי יצחק ואמר לרבי יהודה: בבקשה ממך! אנא, אל תעזבני לבדי בימים אלה.

הלכו שניהם אל רבי שמעון בר יוחאי ומצאוהו יושב ועוסק בתורה. הרים רבי שמעון את עיניו וראה את רבי יצחק עומד לפניו, הסתכל בו רבי שמעון וראה את מלאך המות מרקד לפניו. נעמד רבי שמעון ואמר: גוזר אני, כי מי שרגיל לבוא אצלי – יבוא, ומי שאינו רגיל לבוא אצלי – אל יבוא! תוך כדי דיבורו נטל אליו את ידיו של רבי יצחק וקרבו אליו. נכנסו רבי יהודה ורבי יצחק לביתו של רבי שמעון, ומלאך המוות נאלץ להשאר בחוץ, מאחר ולא הורשה להכנס. ראה רבי שמעון כי נותרו מספר שעות עד זמן פטירתו של רבי יצחק.

מה עשה רבי שמעון? נטלו לרבי יצחק והחל לעסוק עמו בתורה. אמר רבי שמעון לבנו רבי אלעזר: שב, בני, בפתח הבית, אם תראה מאן דהוא אל תפנה אליו ואל תדבר עמו לחלוטין, וכל מי שחפץ להכנס אל הבית, השבע אותו בשבועה שלא יכנס. שאל רבי שמעון את רבי יצחק: האם ראית כבר את אביך היום? כי למדנו, שבשעה שאדם מסתלק לבית עולמו, באים אליו מעולם הנשמות אבותיו וקרוביו. השיב רבי יצחק: עד כה טרם ראיתי את צורת אבי.

קם רבי שמעון ואמר: רבונו של עולם! רבי יצחק ממיודעינו הוא, והוא בביתנו מ"שבעת העינים" (הם שבעת בני החבריא שנותרו בחיים בצאתם מה'אדרא רבא'). אוחז אני בו ומבקשך: תן אותו לי!

יצאה בת קול מן השמים ואמרה: נתקבלה תפילתך לפני כסא הכבוד ברומים, והרי רבי יצחק שלך הוא ובידך נמסר. אך תביאהו עמך בעלותך למרומים לשבת על כסאך בעולם העליון. ענה רבי שמעון: בודאי כך אעשה, אביאנו עמי ביום פטירתי.

תוך כדי דברים אלו שמע רבי אלעזר שישב בפתח הבית, את מלאך המות מפטיר ואומר: "אין הדין קים במחיצתו של רבי שמעון!" יסתכל רבי שמעון בפניו של רבי יצחק וראהו חוור כולו ורוטט מפחד. קרא רבי שמעון לבנו, שעדיין ישוב היה בפתח הבית: בוא, בני, אחוז ברבי יצחק והרגיעהו! החל רבי אלעזר לטפל ברבי יצחק ולהרגיעו, וכבר סובב רבי שמעון פניו מהם והיה עוסק בתורה.

מרוב חולשה נתנמנם רבי יצחק, ובחלומו הוא רואה את אביו, האומר לו: בני! אשרי חלקך בעולם הזה ובעולם הבא. בין עלי עץ החיים שבגן עדן אתה יושב! אילן גדול וחזק הוא רבי שמעון בר יוחאי והוא מחזיקך בין ענפיו! אשרי חלקך, בני. אמר רבי יצחק לאביו: אבי, מה מצבי ומה מעמדי בעולם האמת? השיב האב: שלושה ימים היו מכינים בחפזון את חדר משכבך, ופתחו בחדר חלונות שיאירו לך מארבע רוחות העולם, ואני ראיתי מקומך ומחיצתך ושמחתי, ואמרתי: אשריך, בני! אך הייתי מצטער על בנך הקטן שעוד לא זכה לתורה, ואתה לא תזכה לחנכו. שנים עשר צדיקים מן החברים היו אמורים להקביל פניך. ובעוד הם מוכנים לצאת, נשמע קול בעולמות העליונים המכריז: מי הם החברים העומדים לצאת לקראת רבי יצחק? התעטרו במקומותיכם, בשביל רבי שמעון שבקש שלא ימות רבי יצחק, ובקשתו נתקבלה!

שאל רבי יצחק את אביו: לכמה זמן האריכו את ימי עוד בעולם הזה? השיבו האב: סוד זה אין לי רשות לגלות, כי אין מודיעים לאדם ימיו ושנותיו. אולם זאת אודיעך, כי בשמחה הגדולה של רבי שמעון, ביום פטירתו, שם תהיה יחד עמו, ואתה תערוך שולחנו!

כתום המחזה שראה רבי יצחק בחלומו, ניעור משנתו, והיה צוחק ופניו מאירים. התבונן בו רבי שמעון ואמר: בודאי דבר חדש שמעת בשנתך ורזים נגלו לך? השיב רבי יצחק: אכן, כך הדבר. ספר רבי יצחק לרבי שמעון כל שראה בחלומו. כתום הסיפור, השתטח רבי יצחק על הארץ לפני רגליו של רבי שמעון בהכרת טובה ותודה על הצלת חייו. מאותו יום ואילך לא הרפה רבי יצחק מבנו, והיה עוסק עמו תדיר בתורה. כאשר נכנס רבי יצחק ללמוד מפי רבי שמעון, היה בנו ממתין בחוץ עד צאתו.

(זוהר ח"א רי"ז א)

 

רשב"י מביא לביטולם של גזירות המלכות 

שלש גזירות גזרה מלכות הרשעה בימי רבי שמעון בן יוחאי: הראשונה, שלא תתקיים מצות מילה. השניה, שלא לשמור שבת, והשלישית, שלא לשמור על טהרת המשפחה. באותו זמן היה ברומא זקן יהודי ושמו רבי ראובן האיצטרובלי, והותר לו להכנס ולצאת בבית המלך בלא רשות. יום אחד נכנס רבי ראובן לפני המלך ומצא אותו יושב לבדו בלא יועציו. אמר לו רבי ראובן: אדוני המלך, אדם שיש לו אויבים רבים מהו רוצה, שיהיו חלשים או גבורים? יהודים אלו אינם חלשים אלא מפני ברית המילה; כיון שיש בן לאחד מהם הוא חותך בשרו לשמונה ימים ותש כוחו, ועל כן אין בו כח יותר. אם אתה תבטל מילה מהם שלא יהיו נמולין – מיד הם מתגברים, וכשאתה משגר חיילים עליהם מיד הם מורדים בך! אמר לו המלך: יפה אמרת, ותיבטל גזירה זו.

שוב פעם אחת אמר לו רבי ראובן למלך: מי שיש לו אויבים מהו רוצה, שיהיו עניים או עשירים? אמר לו: ודאי רוצה שיהיו עניים. אמר לו רבי ראובן איצטרובלי: אלו היהודים אינם עניים אלא בשביל שהם מקיימים את המצוה ומשמרים את השבת; עושה אחד מהם מלאכה כל ימות השבוע, וכשמגיע ערב שבת הוא מוציא כספו בשביל כבוד שבת. אם אתה מבטל שבת – הם יהיו עשירים כמוך, וכשאתה משלח חיילים עליהם – מיד הם מורדים בך! אמר לו המלך: יפה אמרת, תיבטל גם גזירה זו.

שוב פעם אחת אמר לו ראובן בן איצטרובלי: אדוני המלך, מי שיש לו אויבים, מהו רוצה, שיהיו מרובים או מועטים? אמר לו: מועטים. אמר לו: אדוני המלך, אלו היהודים אינם מועטים אלא בשביל שהם משמרים את הנדה; אחת מהם יושבת שבעה ימים, או ארבעה עשר ימים או ארבעים ושמונה ימים בלא בעלה עד שתטהר לו. אם אתה מבטל נדה מהם והם משמשים מטותיהם בין ביום ובלילה כשהן נדות – הם פרים ורבים כמותינו! אמר לו: יפה אמרת, תיבטל גם גזירה זו השלישית.

אמר לו רבי ראובן: כתוב איגרת להם ושלח לארץ ישראל. מיד ציווה המלך לכתוב איגרת, ויצא רבי ראובן בן איצטרובלי ונכנסו גדולי מלכות אצל המלך ומצאו דברים כתובים. אמרו: אצבע של יהודים נכנסה לכאן. אמרו לו למלך: חזור בך. אמר להם: אין המלך חוזר בו בדברים. אמרו לו: כתוב באגרת – כל מי שיוליך אגרות אלו יהרג. ציוה המלך ועשה כן.

שמע רבי ראובן ושלח לארץ ישראל איגרת שכך וכך היה המעשה, ועכשיו, אם יש בכם איש מלומד בניסים יבא ויטול האיגרת עם ביטול הגזירות. נתנו חכמים עיניהם ברבי שמעון בן יוחאי המלומד בניסים. אמר להם רבי שמעון: אין אני הולך לבדי. נתן רבי שמעון עיניו ברבי אליעזר ברבי יוסי שיבוא עימו. תלה רבי שמעון עיניו לתורן של ספינה, וראה שד ושמו בן תמליון שהיה יושב על התורן. אמר לו רבי שמעון: מה טיבך? אמר לו: לעשות לכם נס אני בא. באותה שעה אמר רבי שמעון בן יוחאי: ריבונו של עולם, להגר שפחתך זימנת חמשה מלאכים, ולי אתה מזמן שד? אמר לו רבי שמעון: ואיזה נס תעשה? אמר לו: עכשיו אני הולך ונכנס בבתו של המלך, והיא צווחת ואומרת הביאו לי רבי שמעון בן יוחאי, הביאו לי רבי שמעון בן יוחאי. וכשאתה תבוא לחש באזנה, ואז אצא ממנה. אמר לו רבי שמעון: ומה סימן יש כשאתה יוצא ממנה? אמר לו: באותה שעה היא שוברת את כל כלי זכוכית שיש בבית המלך. אמר לו: לך ועשה כאשר דיברת.

הלך השד ונכנס בבתו של מלך, והיתה הבת צווחת ואומרת: הביאו לי רבי שמעון בן יוחאי! שלחו לארץ ישראל לחפש אחריו, אמרו להם: הרי הוא בספינה בדרך אליכם. באו ומצאוהו בספינה, והוליכוהו לפני המלך. אמר לו המלך: אתה הוא רבי שמעון בן יוחאי? אמר לו: הן. אמר לו: אתה יודע לרפאות את בתי? אמר לו: הן. אמר לו: ומה תעשה לה? אמר לו רבי שמעון בן יוחאי: אני לוחש לה באזנה והיא מתרפאת. אמר לו המלך: ומה סימן יש לך? אמר לו: באותה שעה היא שוברת כל כלי זכוכית שהן בבית המלך. לחש לה רבי שמעון בן יוחאי על אזנה ונתרפאת, ויצאה ושברה כל כלי זכוכית של מלך.

אמר לו המלך לרבי שמעון בן יוחאי: מה אתה מבקש שאתן לך? אמר לו רבי שמעון בן יוחאי: איני מבקש אלא את האגרות שכתבת לבטל הגזירה. שאלו המלך: והרי כתוב בהן: כל מי שיוליכם יהרג! אמר לו רבי שמעון: אם כן, זה הוא הדורון של מלך? שכל מי שיעשה לו טובה הוא משלם לו בהריגה? אמר לו המלך: אין אני פורע בהריגה. אמר לו: אני מקבל עלי. מיד ציוה המלך וקרע האגרות הראשונות וכתבו לו אחרות, והלכו לארץ ישראל ובטלו הגזירות.

[על פי גמרא מעילה יז., ומדרש זוטא, איכה א' מ"ג].

 

אנחנו כאן כדי לעזור לכם

זקוקים לייעוץ? מתקשים בקבלת החלטה גורלית? תפילות בעת צרה, הדלקת נרות, סגולות וברכות לכל תחומי החיים

חייגו:

1700-55-80-80